פתיחת מושב הקיץ של הכנסת בשבוע שעבר הייתה מלווה בתחושה שיצרו מפלגות הימין, שהנה ממשלת השינוי בראשות נפתלי בנט שטרם השלימה אפילו שנת כהונה - עומדת להתרסק, וכפי הנראה כבר בסתיו הקרוב אזרחי ישראל יצעדו שוב לקלפיות כדי להחזיר את הליכוד בראשות נתניהו לראשות הממשלה. אלא שבפועל אפילו הצבעת אי־האמון שהליכוד התכוונה להגיש כבר במושב הפתיחה – נגנזה.
המציאות הפוליטית במדינת ישראל של ימים אלה מוכיחה באופן ברור שלימין במדינה יש רוב מוחלט. אילו בראשות הליכוד היה מוצב היום מועמד אחר במקום נתניהו לראשות הממשלה, הייתה קמה כאן ממשלת ימין גדולה, חזקה ויציבה. כל מי שמביט במציאות הפוליטית הזו בעיניים פקוחות רואה בבירור שהסיבה העיקרית לכך שהעם בישראל נאחז בממשלת השעטנז הנוכחית היא: רק לא נתניהו. כל זאת כשבליכוד לא מפסיקים להשמיע את הפזמון החוזר: “לביבי יש רוב בעם, כל הסקרים מוכיחים זאת”. אלא שאילו העם היה רוצה את בנימין נתניהו בראשות הממשלה, ביבי היה יושב היום בבלפור.
להערכתי, אילו במקום נתניהו היה ניצב היום בראש הליכוד אחד מראשי הממשלה מטעמה בעבר, כמו מנחם בגין, יצחק שמיר או אריק שרון ז”ל, הוא היה נבחר לראשות הממשלה ברוב של לא פחות ממה שקיבל המערך בשיאו, בבחירות לכנסת השביעית ב־1969, כלומר 56 מנדטים. כשלימין בכלל, ולמפלגות הלוויין החרדיות, יש כזה רוב בעם, והן עדיין יושבות באופוזיציה, זה אומר שמדובר בכישלון של אדם אחד - נתניהו. בהתנהלותו הוא גרם למצביעי ליכוד רבים, בהם ותיקי ליכוד, לנדוד למפלגות כמו ימינה, תקווה חדשה, כחול לבן, ישראל ביתנו.
הליכוד בראשות נתניהו התרחקה מרחק רב מהליכוד של בגין, שמיר ומתורת ז’בוטינסקי. חסידי נתניהו מצדם מתרצים את הכישלון של נתניהו בהקמת ממשלה לאחר ארבע מערכות בחירות בכך שהתקשורת, הפרקליטות והמשטרה רודפות אותו לכאורה. אלא שגם שרון המנוח סבל לאורך שנים רבות מתקשורת ביקורתית, ועדיין הביס את אהוד ברק ב־2001 בבחירות לראשות הממשלה. שלא לדבר על בגין המנוח שהתייצב כראש ממשלה בבחירות לכנסת ה־10 ב־1981 במצב פוליטי לא פשוט, ובכל זאת זכה באותה מערכת בחירות ב־48 מנדטים.
איך שלא מביטים על המצב הפוליטי המסובך שאליו נקלעה מדינת ישראל בשלוש השנים האחרונות: בנימין נתניהו הוא הבעיה ולא הפתרון של המצב. כלומר כל עוד נתניהו יתעקש לעמוד בראש הליכוד, רבים ממצביעי הימין לא יתמכו בו, הכאוס הנוכחי ימשיך ללוות את המערכת הפוליטית בישראל ונמשיך לראות את תמונת המצב הנוכחית חוזרת על עצמה.