ניתוק מצלמות הפיקוח באתר ההעשרה בכאשאן על ידי האיראנים, והודעתם על תחילת בנייתו של אתר מוגן חדש בנתנז, מבהירים כי פניה של טהרן אינם לפשרה.

על פי פרסומים שונים, כבר כיום איראן מחזיקה כמות אורניום מעושר ברמה נמוכה המספיקה - אם תועשר לרמה גבוהה יותר - לייצור חומר עבור שלוש פצצות ראשונות.

בשורה התחתונה - אם תחליט איראן להתחיל ולהעשיר אורניום לרמות גבוהות (60% ומעלה) כבר בזמן הקרוב, הרי שבפני ישראל יוצב אתגר שכמותו לא ידעה מאז מלחמת ששת הימים, כאשר למעשה שוב תיאלץ להתמודד עם יריב אידיאולגי בעל יכולת פוטנציאלית להציב איום על עצם קיומה.

אילו אופציות פתוחות, לכאורה, כדי למנוע מאיום זה להפוך למציאות? יש המדברים על אופציה צבאית עצמאית, המכונה "כחול־לבן". על פי הפרסומים, צה״ל אף תרגל בשבועות האחרונים תרגיל אווירי רחב היקף, שנראה כמדמה מתווה תקיפה באיראן. 

עם זאת, ומבלי להמעיט ביכולותיו של חיל האוויר הישראלי, הרי שבכל הנוגע לתקיפה ישראלית עצמאית יש לומר, ראשית, כי איראן ומתקני הגרעין שלה נמצאים בטווח מבצעי מורכב. 

שנית, אחד משני מתקני ההעשרה המוכרים שלה, זה המוכר בשם פורדו, ממוקם בבטן האדמה – דבר המקשה מאוד על פגיעה אפקטיבית באתר זה מהאוויר.

נשאלת השאלה מה הרבותא בתקיפה שתביא לפגיעה חלקית בלבד במערך ההעשרה, שמחירה האפשרי הוא מערכה צבאית כוללת, הכרוכה ככל הנראה בפגיעה משמעותית בעורף הישראלי.

יש לזכור כי בידי איראן יכולת להגיב לתקיפה בהפעלת מערכה רב־חזיתית, בהתבסס על יכולות הטק״ק והכטב״מים שלה עצמה וכן על יכולות התמ״ס של בני חסותה, חיזבאללה בלבנון והגא״פ (ג׳יהאד אסלאמי פלסטיני) בעזה. 

בכל הנוגע לאופציה של תקיפה צבאית בשיתוף פעולה עם גורמים נוספים, ובראש ובראשונה עם ארה״ב, הרי שסבירותה של זו נראית כמוגבלת ביותר. זאת נוכח גישת ממשל ביידן, המתנגד נחרצות לשימוש בכוח צבאי ודבק בציר פעולה דיפלומטי־מדיני, כפי שמשתקף ממדיניות וושינגטון למול המלחמה באוקראינה.

יתרה מזאת, המלחמה שם, יחד עם עליית מחירי האנרגיה בעקבותיה, הן בלם נוסף בפני המערכת הבינלאומית המערבית בכל הנוגע לתמיכתם בתקיפה צבאית באיראן – שהיא יצרנית אנרגיה משמעותית בפני עצמה. 

יודגש כי ישראל אינה זקוקה לאמריקאים רק בהקשר של תקיפה במתווה של שיתוף פעולה, אלא גם במתווה "כחול־לבן". זאת נוכח תלותה באספקת ציוד אמריקאי להגנתה, כמו מיירטים ועוד. כלומר בכל מקרה ירושלים נדרשת לתאם מהלך שכזה עם הממשל הנוכחי בוושינגטון מבעוד מועד – דבר המטיל ספק בזמינותה הממשית של אופציית התקיפה בשיתוף פעולה, ובמידה מסוימת גם לגבי זו העצמאית. 

גם האופציה המדינית, החלופית לכאורה, נראית כעומדת על כרעי תרנגולת. יש לומר באופן ברור שעד כה ממשל ביידן והמערב נחלו כישלון חרוץ בניסיונותיהם ללחוץ על איראן לקבל מסגרת הסכם, כזה שהיה (JCPOA), ובוודאי שלהסכין עם מסגרת מחייבת יותר הכוללת תוספות כמו הגבלת יצוא טרור ופיתוח פלטפורמות נשיאה.

אי־הצלחה זו נגזרה בראש ובראשונה מהצלחתה של טהרן לפתח נתיבים לסין, לרוסיה ואף להודו, ולקיים עמן מערכת יחסים כלכלית שאינה מושפעת מן הסנקציות. מערכת יחסים זו, יחד עם המאבק בין ארה״ב לרוסיה מזה ולסין מזה, מחלישים מאוד את עוצמתה של וושינגטון בזירה הבינלאמית בכלל ובזירה האזורית בפרט. 

בנוסף, נראה שמשקל הלחצים שמעמידות מדינות המערב האחרות, ובראשן צרפת, אנגליה וגרמניה, נמצא בסימן ירידה משמעותי. זאת בעיקר בגין המאבק ברוסיה ונגזרותיו הכלכליות. נראה שטהרן מאוד מודעת למשוואה זו, וסרבנותה הנוכחית משקפת תחושה של עוצמה יחסית, הן עקב עליית מחירי האנרגיה, אך לא פחות מכך - עקב היחסים האסטרטגיים שפיתחה עם יריבותיהן הגלובליות של ארה״ב והדמוקרטיות האירופיות.

אז מה כן ישראל יכולה לעשות? נראה שבהיעדר אופציה צבאית ומדינית ממשית, נכון לישראל להיערך לאסטרטגיה של הרתעה. זאת במקביל להמשך מדיניות הסיכול המשולבת שהפעילה עד כה. הרתעה גרעינית התפתחה, נחקרה ויושמה בימי המלחמה הקרה והמרוץ הגרעיני בין המזרח למערב, ונראה כי נוכח המגמות המסתמנות, על ישראל לפתח אסטרטגיה הרתעתית משלה. זאת בהתבסס על ההנחה הסבירה כי איראן תמשיך להתקדם בשנים הקרובות ליכולות סף לא רק בתחום החומר, אלא גם בתחום קבוצת הנשק ופלטפורמות הנשיאה. 

עיקרי ההרתעה הגרעינית המבוססת על יכולות המיוחסות לישראל בפרסומים הזרים מחייבים גיבוש תפיסה מבצעית חדשה ומעודכנת, ובהתאם פיתוח ארגז כלים אופרטיבי למימושה. האסטרטגיה חייבת להתבסס על יתירות מבצעית, על יכולת מכה שנייה, ולא פחות מכך - על מערכת תודעה שתהפוך מהלכים אלו ליסוד מוסד במשטר ההרתעה ההדדית, שצריך להתכונן בין ישראל לאיראן.

המשטר בטהרן, שהמשך קיומו תלוי במשק הנפט שלו ומתמודד עם התנגדות עממית רחבה - גם אם כבושה לעת עתה - חייב להבין כי בידי ישראל להסב לו פגיעה קיומית, כך שמבחינתו השימוש האפשרי בנשק גרעיני ייוותר מחוץ לכללי המשחק.

אין הכוונה לפתח דיון רגיש זה כאן, אלא לקרוא למקבלי ההחלטות בירושלים ובקריה לנטוש את הסיסמאות הקוראות להטלת סנקציות חריפות כאמצעי לבלימת איראן או אלה הרומזות על כוונה ישראלית לפעולה צבאית באופן עצמאי. 

חיים תומר  (צילום: פרטי)חיים תומר (צילום: פרטי)


עדיף מבחינת ישראל להיערך משמעותית ומבעוד מועד לבניית מענה אסטרטגי בפרופיל הראוי לקראת האפשרות שאיראן תהפוך כבר בקרוב למדינת סף גרעינית, באמצעות פיתוח תפיסת הרתעה מבצעית על כל המשתמע מכך מבחינת אסטרטגיית הביטחון הכוללת שלה.

הכותב כיהן בעבר כראש אגף תבל במוסד הישראלי