אני בטוח שאני מדבר בשם רוב קהל ההורים בישראל, שמיוצגים על ידי הנהגת ההורים הארצית, שגינתה בחריפות את השביתות. יפה בן דויד פועלת אסטרטגית בצורה שגויה, הטקטיקה של שביתות, שהוחרפו בינתיים ועוד צפויות להימשך, הן כבר מזמן נחלת העבר בכל הקשור לסל הכלים של המורים להיאבק על שכר.
גברת בן דויד, את מרגישה איזשהי הזדהות? איזשהי אמפתיה עם המאבק שלך מכיוון ההורים שבהם את כל כך פוגעת? אז תני לי לגלות לך את התשובה, אם עדיין לא הבנת – לא. כאמור, בדיוק הפוך. ראית איזה הורה זועם כותב פוסט בפייסבוק, מפעיל קשרים, מנסה ללחוץ על מי שצריך כדי ששכר המורים יעלה? הצלחת לשכנע את ארגון הגג של הורי התלמידים בישראל להיות חלק מהמאבק? לא, לא ועוד פעם לא.
אז מה עושה אדם שנכשל בהשגת מטרות? אופציה אחת היא לקום ולמסור את המפתחות. אבל את, באופן צפוי, לא תעשי את זה יפה בן דויד. מי באמת היה מוותר על משרת חלומות, שבה היד הלא רועדת נמצאת כל הזמן על כפתור ההשבתה וההשפעה הקשה על חייהם של מאות אלפים, שגם ככה נושאים בנטל כבד.
אופציה שנייה – אותי לימדו שכאשר משהו לא עובד, צריך לשנות כיוון ולבחור בטקטיקה שונה. סך הכל הגיוני, לא? יפה, העצות של האסטרטגים שלך או דרכי הפעולה שעליהן החלטת בעצמך, לא עובדות. אז זה הזמן להחליף יועצים או לחלופין, במידה ואין לך כאלה, לשכור אותם במהירות הבזק.
לצערי, פגשתי שם גם את החששות של המנהלת מבריחה של מורים ומורות. האם החששות האלה יצאו אל הפועל? יכול להיות מאוד שכן. כן, כולם צריכים להתעורר כדי שלא יהיה מאוחר. כדי שהילדים שלנו יגדלו במערכת חינוך ציבורית מתפקדת. אבל, לא על חשבוננו, ההורים והילדים.
יפה, זה פשוט לא עובד. כמה קל ללחוץ על ההדק, להפעיל את ההשבתה. אבל יש לי פיתרון בשבילך – מנהיגים אמיתיים יוצאים לרחובות, קולם נשמע, יש להם את האמביציה והכוח ההנהגתי להוציא אנשים לרחובות. להפגין, לא לשבות. צאו לרחובות, שיראו אתכם בחוץ, באולפני הטלוויזיה, באולפני הרדיו, ברשתות החברתיות. המאבק הזה הוא לא את גברת בן דויד. הוא המורים, ובעצם של כולנו. ברגע שתביני את זה יהיה לך יותר קל, והמאבק הזה יצליח כי יהיה לו סיכוי גדול יותר לרתום את ההורים.
התרעות פיקוד העורף