"אם זה נראה כמו ברווז", התריס הנתניהו ב־2012, בעצרת האו"ם, "אם זה מגעגע כמו ברווז, אם זה הולך כמו ברווז, אז זה ברווז". הוא התכוון אז לגרעין האיראני. היום, תואמת הקלישאה את אוֹמְרָה. כי כשהברווז, סליחה, המנהיג מהליגה האחרת, ליגת הטראמפים, הפוטינים, האורבנים, הבולסונרוס והדוטרטאס, טבע בזמנו ובבוז מתנשא, מול כתבי האישום הפליליים שלו, את המילים שהפכו לסיסמת משועבדיו מרצון, "לא יהיה כלום כי אין כלום" – מסתבר שבעצם הוא לא זכר כלום מהעבר ולא קרא את העתיד.

תיקי נתניהו יתמוטטו? "כך לא מנהלים את התיק החשוב בישראל" | האזינו

בכיר לשעבר בפרקליטות: "עדות קליין בתיק נתניהו מחקה את קו הספק"

אבל היה המון ומתגלה המון, ר' ועדת החקירה הממלכתית של האסון במירון: אינסוף "אינני זוכר", "לא ידעתי", "זה לא אני", "לא שמעתי", "לא הביאו לידיעתי", "זה לא תפקידי" ו"אם היו אוחזים בדש מעילי, הייתי מטפל" - ובקיצור, לא אחראי ולא אשם בכלום.

אבל הוא זוכר, כשצריך, שמנע אסון אפידמיולוגי ענק במירון (שלא הספיק לקרות, בגלל האסון האמיתי) וזוכר שעמד כסלע בלחצים לפתוח את ההר להילולה. הוא שכח שדרעי, האריה שלצדו, היה הלוחץ העיקרי, כי זה רע לקמפיין - ושכח שההר נפתח וההילולה בימי קורונה התהוללה והאסון התחולל. למחדל הנורא אין אב ומבוגר אחראי, כמו באינסוף אירועים קודמים, מהצוללות לבקבוקי השמפניה. מילא שלא אמר בוועדה, "אני מצטער", או "אני לא ישן בלילות בגלל ההרוגים", או "תחקרו את עובדיי בלשכה בעבר מדוע לא העבירו לי את האזהרות". אבל לפחות הוא גם לא אמר: "שוב תופרים תיק לראש ממשלה אופוזיציוני חזק מליגת העל", או "כל מסקנות ועדות החקירה הממלכתיות נזרקו תמיד לפח", או "האמת, ביביסטים יקרים: זה לא יוריד מנדט אחד בבחירות. סתם מכה קלה בכנף".


בין תגובות הלעג, התדהמה והזעם ברשתות, בעקבות הופעתו הנרפית ותשובותיו הפחדניות של רה"מ לשעתיד (?) בוועדה, ראיתי תמונה של הנתניהו, שמאחוריו מטוס קרב. הכיתוב: "בתמונה – החמקן הכי מתקדם בעולם. מאחוריו – מטוס"; ואילו דורון רוזנבלום כתב בפייסבוק: "נתניהו: כשנחזור לשלטון נמנע את אסון מירון". מנהיג הדור מתגלה באמת כחמקן הלאומי.

לא רק מאמירת האמת (שאותה מזמן החליף ל"אמת אלטרנטיבית", ברוח טראמפ תאומו), אלא גם מלקיחת האחריות של מי שישב בראש הפירמידה השלטונית. אם השר לביטחון פנים שלו, נרצעו אוחנה, אמר על עצמו שהוא אחראי, אבל לא אשם, אז מנהיגו קובע, בעצם, שהוא לא אחראי ולא אשם והוא בכלל שם מסרט אחר. וקביעתו, בעיני המוניו, היא כפסק דין הלכתי, ולא משנים מכתבי אזהרה והחלטות של הוועדה, אם יינתנו (בתנאי שיישלחו אחרי נובמבר).

צפוּ לפשקעוויל המסרים המיידי שיגיב ויפרש נכונה את חקירתו בוועדה. אולי: "ראש הממשלה (חוץ מבנטלפיד) לא אחראי לכל מחדל בארץ". אולי: "צלה הכבד של הפרקליטות שבתוך הפרקליטות נופל על הוועדה המיותרת הזאת". אולי רמזי טינופים על חברי הוועדה, כמו "השופטת ברלינר ענדה דרגות אלוף, אף שמעולם לא שירתה בצה"ל" או ש"הרב מרדכי קרליץ הוא ממנסחי אמנת כנרת המפוקפקת".

כך, בדרכם המוכרת, לכלוך הניקוי, ינסו הביביסטים להסיר את הכתם מפרצוף מנהיגם וידלגו על זכר הילולת המוות במירון, בלי שייאלצו להפליל את אוחנה טווסם ודרעי לביאם, בדרך לגמר הליגה ב־1 בנובמבר.