ארבע שנות קיומה של להקת "בנזין" הספיקו כדי להטביע חותם בעולם הרוק המקומי, להפוך אותה לאחת הלהקות פורצות הדרך בפסקול המקומי ולהותיר שירים בלתי נשכחים, בהם "חופשי זה לגמרי לבד", "גשם", "יום שישי" ו"תני לי סיבה", שהופיעו באלבום הבכורה של הלהקה, שראה אור בדיוק היום לפני 40 שנה.
הכל החל בשנת 1974 כשיוצאי להקת הנמרים, להקת קצב ממגדל העמק, יהודה פוליקר ומיכה שובל, הקימו להקה חדשה, "ברקת", שקבעה את בסיסה בחיפה. בשנת 1976 הלהקה הקליטה ארבעה שירים ראשונים וניסתה, ללא הצלחה, שהם יושמעו ברדיו. בסוף 76' הצטרף ללהקה הבסיסט בנימין (בנג'ו) קמחי. בשנת 78', לאחר חילופי נגנים תכופים, צורפו לברקת המתופף אלי חדד והגיטריסט יחיאל (קיטש) אמסלם.
"לעולם לא אשכח את הרגע שבו צורפתי ללהקה", מספר אלי חדד. "מכיוון שהם שמעו עליי בסצינה, הם החליטו לקפוץ אליי לעבודה. הם הגיעו בהפתעה למקום העבודה שלי בחיפושית ירוקה ישנה והפתיעו אותי על הסולם. הם אמרו שהם מופיעים כבר הערב בחיפה ורוצים שאנגן איתם. זרמתי והשאר היסטוריה".
"האג'נדה שלנו הייתה לנגן בעיקר בחתונות, כי שם היה הכסף", מספר קמחי. "הושפענו מהביטלס, מהרולינג סטונס וכמובן מדיפ פרפל ומרוק יותר כבד. בחתונות התפשרנו והיינו צריכים לנגן שירים יותר מתונים וגם מוזיקה יוונית שיהודה הביא מהבית. אבל מי שהזמין אותנו ידע שאנחנו לא יכולים לוותר גם על הרוק הדיסטורשני שבער בנו".
לצד שירים מקוריים, רפרטואר הלהקה כלל בעיקר גרסאות כיסוי לשירים של לד זפלין, דיפ פרפל וג'ימי הנדריקס. "באחת ההופעות שלנו בחיפה ראינו הרכב בשם ברקת", סיפר בעבר הבסיסט יוסי מנחם מלהקת ברוש. "הגיטריסט ניגן פינק פלויד ורוק כבד, וכיוון שחיפשנו אז גיטריסט נוסף, הצעתי לו להצטרף. הוא אמר שהוא מת לעזוב את הקריות וחולם להגיע לתל אביב. הוא נשמע די מיואש".
מנחם שידך בין הגיטריסט יהודה פוליקר לאיציק גיזרי, אמרגנו של צביקה פיק דאז, ופוליקר צורף להפקה. "ב־1980, כשניהלתי את צביקה פיק שהיה בשיא הצלחתו המוזיקלית, חיפשתי גיטריסט להופעות של צביקה, כי הקודם עזב", מספר גם האמרגן ואיש להקות הקצב החיפאי לשעבר איציק גיזרי. "מישהו המליץ לי ללכת לראות גיטריסט צעיר בשם יהודה פוליקר שמנגן בחלטורות בחיפה.
חשבתי שזה בזבוז שהילד המוכשר הזה מנגן בחיפה, בעוד בתל אביב הוא יכול להפוך לסנסציה. שכנעתי את יהודה לבוא לתל אביב וסידרתי לו לנגן עם צביקה פיק בהופעות". "יהודה רצה להצטרף ללהקת ברוש. זה לא הסתדר, אבל אמרתי לו שהוא מוזמן לצלצל אליי כשהוא והלהקה שלו יתגבשו על שירים, ואוכל לסייע לו להקליט דמואים", סיפר מנחם.
"יהודה היה מגיע אליי הביתה, משאיר לי קסטה עם סקיצות של לחניו עם מילים באנגלית והייתי מלביש על הלחן מילים בעברית", מספר יעקב גלעד, שהפך למנהלה האומנותי ולמפיקה המוזיקלי של הלהקה. "אז הוא היה בא שוב, והיינו בודקים איך זה נשמע, וכך למעשה החל להתהוות אלבום הבכורה של הלהקה. השירים הראשונים שכתבתי היו 'יום שישי את יודעת' ו'חופשי זה לגמרי לבד'. בהתחלה לא ידענו מי מחברי הלהקה ישיר כל שיר, אבל בהמשך זה התגבש".
במהלך העבודה על השירים החליט גלעד לשנות את שם הלהקה לבנזין. "במשך שנה שלמה נסעתי לקריית חיים לעבוד איתם על הנגינה ועל מבני השירים והעיבודים וגם על הטקסטים במקביל", הוא מספר. "במהלך זמן ההכנה הזה ידעתי שיש את הפוטנציאל, רק צריך ללטש את היהלום".
לאחר שהשירים היו מוכנים להקלטה, גלעד שעט למכשול הבא: לשכנע חברת תקליטים להחתים את הלהקה על חוזה. "המטרה שלי הייתה ליצור רשימה של עשרה שירים שבסוף התהליך אביא לחברות התקליטים שהיו אז, הד ארצי ו־CBS, בתקווה שמישהו מהן ישתכנע וייקח את הלהקה", מספר גלעד. "כשהכל היה מוכן הבאתי את הקסטה לחברות התקליטים. מהד ארצי קיבלתי תשובה שלילית ומ־CBS תשובה חיובית".
"כשניגנו את השירים בעצמנו לבד, לפני שיעקב הגיע, שרנו את זה בג'יבריש באנגלית, אבל כשיעקב קיבל את החומר הכביכול מוגמר, הוא חיבר את המילים לכל השירים", מספר קמחי. "ישבנו שבוע שלם באולפן הביתי של המתופף מאיר ישראל לגבש את החומר באופן סופי. שם גם נולד השם, הברקה של אלי חדד שיצא לשתות ואמר: 'אני צריך בנזין לגוף'. ידענו שזה השם שלנו. הגענו לאולפן ההקלטות די מוכנים. היינו כל כך משופשפים בזמן ההקלטות שניגנו כמו בהופעה חיה במועדון".
"זו הייתה תקופה כיפית, מהנה ומאוד מרגשת שבה היינו לקראת הגשמת החלום שלנו", מוסיף חדד. "בסך הכל היינו להקת חתונות בצפון, אבל כשהתחלנו לעשות חזרות על החומר המקורי הייתה התרגשות גדולה. נכנסנו למקלט ועשינו חזרות יום־יום כדי להושיב את החומר. זו הייתה תקופה בלתי נשכחת. הייתה חוויה ענקית באולפן, פשוט אושר עילאי. הרגשנו שאנחנו יוצרים אלבום שהוא כולו אמנות שלנו בלי שום תכתיבים של אף אחד".
עם צאתו, "יום שישי" נבחר כאמור כ"שיר השנה" במצעד הפזמונים של רשת ג', והלהקה יצאה לסיבוב הופעות מוצלח ברחבי הארץ. כלפי חוץ נדמה היה שבנזין הפכה למעין יריבה של תיסלם, אך חדד מכחיש: "זה סתם היה שיגעון של מעריצים ושל התקשורת. אנחנו ותיסלם היינו חברים טובים והיינו צוחקים על זה".
"נכנסנו למיינסטרים בעיקר אחרי 'יום שישי', שבו ניסינו לבצע שיר בסגנון הסיקסטיז כמחווה נוסטלגית, והוא השיר שעשה אותנו", טוען קמחי. "'חופשי זה לגמרי לבד' היה להיט בעיקר בקרב חובבי הרוק". "הייתי אמור לשיר יותר משיר אחד באלבום", אומר חדד. "אבל אחרי שיחות בינינו הגענו להסכמה שזה לא כל כך לעניין שהמתופף ישיר כי הקהל לא רואה אותו, אז החלטנו שיהודה ישיר את רוב השירים, וקיטש ואני נבצע שיר אחד. ביצעתי את 'תני לי סיבה' שיעקב כתב עבורי לאחר שסיפרתי לו על פרידה מחברה שלי".
"הייתה לי הרגשה שזה הולך להצליח, ומה שחיזק את זה היה שבפעם הראשונה שהשמיעו את 'חופשי זה לגמרי לבד' ברדיו - הגענו למסקנה שאנחנו נכנסים למסלול הצלחה. לצערנו, באותה תקופה זה לא היה כמו היום, לא היה פשוט להתפרנס מהדבר הזה כי היו כל כך הרבה גורמים מסביבנו, אז גם בשיא ההצלחה לא נסענו במרצדס וגרנו בווילות מפוארות. נסעתי בחיפושית. כולם הכירו אותנו והופענו הרבה, אבל לא התעשרנו מזה. נקלענו לקשיים, חלקנו היינו צריכים גם לפרנס משפחות"."בכלל לא נהנינו כלכלית מההצלחה של בנזין", אומר אמסלם. "מהר מאוד הבנו שעם הפרסום אי אפשר ללכת למכולת".
אלא שהצלחת האלבום ההוא עדיין מוסיפה להדהד. "בתקופה ההיא לא היה כל כך רוק, אלא היו בודדים", מסכם גלעד. "בתחנת הזמן שבנזין פעלה, היא מצד אחד הקדימה את זמנה, אבל מצד שני ניבאה את ההמשך".
התרעות פיקוד העורף