ארבע שנות קיומה של להקת "בנזין" הספיקו כדי להטביע חותם בעולם הרוק המקומי, להפוך אותה לאחת הלהקות פורצות הדרך בפסקול המקומי ולהותיר שירים בלתי נשכחים, בהם "חופשי זה לגמרי לבד", "גשם", "יום שישי" ו"תני לי סיבה", שהופיעו באלבום הבכורה של הלהקה, שראה אור בדיוק היום לפני 40 שנה.
הכל החל בשנת 1974 כשיוצאי להקת הנמרים, להקת קצב ממגדל העמק, יהודה פוליקר ומיכה שובל, הקימו להקה חדשה, "ברקת", שקבעה את בסיסה בחיפה. בשנת 1976 הלהקה הקליטה ארבעה שירים ראשונים וניסתה, ללא הצלחה, שהם יושמעו ברדיו. בסוף 76' הצטרף ללהקה הבסיסט בנימין (בנג'ו) קמחי. בשנת 78', לאחר חילופי נגנים תכופים, צורפו לברקת המתופף אלי חדד והגיטריסט יחיאל (קיטש) אמסלם.
"לעולם לא אשכח את הרגע שבו צורפתי ללהקה", מספר אלי חדד. "מכיוון שהם שמעו עליי בסצינה, הם החליטו לקפוץ אליי לעבודה. הם הגיעו בהפתעה למקום העבודה שלי בחיפושית ירוקה ישנה והפתיעו אותי על הסולם. הם אמרו שהם מופיעים כבר הערב בחיפה ורוצים שאנגן איתם. זרמתי והשאר היסטוריה".
"האג'נדה שלנו הייתה לנגן בעיקר בחתונות, כי שם היה הכסף", מספר קמחי. "הושפענו מהביטלס, מהרולינג סטונס וכמובן מדיפ פרפל ומרוק יותר כבד. בחתונות התפשרנו והיינו צריכים לנגן שירים יותר מתונים וגם מוזיקה יוונית שיהודה הביא מהבית. אבל מי שהזמין אותנו ידע שאנחנו לא יכולים לוותר גם על הרוק הדיסטורשני שבער בנו".
לצד שירים מקוריים, רפרטואר הלהקה כלל בעיקר גרסאות כיסוי לשירים של לד זפלין, דיפ פרפל וג'ימי הנדריקס. "באחת ההופעות שלנו בחיפה ראינו הרכב בשם ברקת", סיפר בעבר הבסיסט יוסי מנחם מלהקת ברוש. "הגיטריסט ניגן פינק פלויד ורוק כבד, וכיוון שחיפשנו אז גיטריסט נוסף, הצעתי לו להצטרף. הוא אמר שהוא מת לעזוב את הקריות וחולם להגיע לתל אביב. הוא נשמע די מיואש".
מנחם שידך בין הגיטריסט יהודה פוליקר לאיציק גיזרי, אמרגנו של צביקה פיק דאז, ופוליקר צורף להפקה. "ב־1980, כשניהלתי את צביקה פיק שהיה בשיא הצלחתו המוזיקלית, חיפשתי גיטריסט להופעות של צביקה, כי הקודם עזב", מספר גם האמרגן ואיש להקות הקצב החיפאי לשעבר איציק גיזרי. "מישהו המליץ לי ללכת לראות גיטריסט צעיר בשם יהודה פוליקר שמנגן בחלטורות בחיפה.
חשבתי שזה בזבוז שהילד המוכשר הזה מנגן בחיפה, בעוד בתל אביב הוא יכול להפוך לסנסציה. שכנעתי את יהודה לבוא לתל אביב וסידרתי לו לנגן עם צביקה פיק בהופעות". "יהודה רצה להצטרף ללהקת ברוש. זה לא הסתדר, אבל אמרתי לו שהוא מוזמן לצלצל אליי כשהוא והלהקה שלו יתגבשו על שירים, ואוכל לסייע לו להקליט דמואים", סיפר מנחם.
ללטש יהלום
בשנת 1980 הקליטה הלהקה קלטת דמו עם שיר לועזי שהלחין פוליקר בשם "טהרן". "ניסינו לעניין כל מיני אמרגנים וסוכנים בהקלטה, אבל לא קרה עם זה שום דבר", מספר חדד.
"יהודה היה מגיע אליי הביתה, משאיר לי קסטה עם סקיצות של לחניו עם מילים באנגלית והייתי מלביש על הלחן מילים בעברית", מספר יעקב גלעד, שהפך למנהלה האומנותי ולמפיקה המוזיקלי של הלהקה. "אז הוא היה בא שוב, והיינו בודקים איך זה נשמע, וכך למעשה החל להתהוות אלבום הבכורה של הלהקה. השירים הראשונים שכתבתי היו 'יום שישי את יודעת' ו'חופשי זה לגמרי לבד'. בהתחלה לא ידענו מי מחברי הלהקה ישיר כל שיר, אבל בהמשך זה התגבש".
מה חשבת כששמעת את הלהקה לראשונה?
"היה לי ברור שאני שומע משהו ברמה אחרת לגמרי מכל מה שהיה בארץ באותה תקופה בתחום הרוק. אי אפשר היה לא לשמוע את המוזיקליות, צורת הנגינה והלחנים, את ההרמוניות הקוליות שלהם. היה בכל החבילה הזו משהו כל כך משכנע שאי אפשר היה להתכחש לזה. הם היו בתקופה שעדיין השירים שלהם היו בנויים בצורה קצת מפוזרת ולא לגמרי במבנה של שיר שיכול לנצח. שמעתי שבכל שיר יש אלמנטים טובים, אבל היה צריך לסדר את זה ולהיכנס לעובי הקורה. הם ניגנו את כל להיטי התקופה מצוין, אבל הם היו צריכים לעבוד על החומרים המקוריים כדי שיתאימו לאלבום".
במהלך העבודה על השירים החליט גלעד לשנות את שם הלהקה לבנזין. "במשך שנה שלמה נסעתי לקריית חיים לעבוד איתם על הנגינה ועל מבני השירים והעיבודים וגם על הטקסטים במקביל", הוא מספר. "במהלך זמן ההכנה הזה ידעתי שיש את הפוטנציאל, רק צריך ללטש את היהלום".
לאחר שהשירים היו מוכנים להקלטה, גלעד שעט למכשול הבא: לשכנע חברת תקליטים להחתים את הלהקה על חוזה. "המטרה שלי הייתה ליצור רשימה של עשרה שירים שבסוף התהליך אביא לחברות התקליטים שהיו אז, הד ארצי ו־CBS, בתקווה שמישהו מהן ישתכנע וייקח את הלהקה", מספר גלעד. "כשהכל היה מוכן הבאתי את הקסטה לחברות התקליטים. מהד ארצי קיבלתי תשובה שלילית ומ־CBS תשובה חיובית".
"כשניגנו את השירים בעצמנו לבד, לפני שיעקב הגיע, שרנו את זה בג'יבריש באנגלית, אבל כשיעקב קיבל את החומר הכביכול מוגמר, הוא חיבר את המילים לכל השירים", מספר קמחי. "ישבנו שבוע שלם באולפן הביתי של המתופף מאיר ישראל לגבש את החומר באופן סופי. שם גם נולד השם, הברקה של אלי חדד שיצא לשתות ואמר: 'אני צריך בנזין לגוף'. ידענו שזה השם שלנו. הגענו לאולפן ההקלטות די מוכנים. היינו כל כך משופשפים בזמן ההקלטות שניגנו כמו בהופעה חיה במועדון".
"זו הייתה תקופה כיפית, מהנה ומאוד מרגשת שבה היינו לקראת הגשמת החלום שלנו", מוסיף חדד. "בסך הכל היינו להקת חתונות בצפון, אבל כשהתחלנו לעשות חזרות על החומר המקורי הייתה התרגשות גדולה. נכנסנו למקלט ועשינו חזרות יום־יום כדי להושיב את החומר. זו הייתה תקופה בלתי נשכחת. הייתה חוויה ענקית באולפן, פשוט אושר עילאי. הרגשנו שאנחנו יוצרים אלבום שהוא כולו אמנות שלנו בלי שום תכתיבים של אף אחד".
"אלי חדד היה תמיד עייף ולפעמים היה נרדם במהלך ההקלטות, עד שקמחי היה מנגן לו עם הבס צמוד לאוזן ומקפיץ אותו", נזכר גלעד.
כל השירים נכתבו על ידי גלעד והולחנו על ידי פוליקר, פרט לשיר "גשם" שהלחין אמסלם. עוד בטרם יצא האלבום, יצאו מתוכו כסינגלים "חופשי זה לגמרי לבד" ו"יום שישי", והלהקה הוזמנה להופעה פומבית ראשונה במסגרת תוכנית פורים מיוחדת של רשת ב'. "הייתה היסטריה", מתאר גלעד, "אלפי מעריצות התנפלו על הלהקה ולא הבנו מה קרה. אחר כך בנזין חיממה את שלום חנוך בפארק הירקון במופע החותם של 'חתונה לבנה', ועשרות אלפי אנשים צעקו את מילות השירים בעל־פה. מרגש מאוד".
ניבאה את ההמשך
ב־1 באוגוסט 1982 יצא לאוויר העולם האלבום "עשרים וארבע שעות", אלבום הבכורה של הלהקה שהפך להצלחה מסחררת. פוליקר ביצע את מרבית השירים למעט שניים: "גשם" שביצע קיטש אמסלם ו"תני לי סיבה" עם שירת סולו של חדד. על עטיפת התקליט שצילמה מיכל היימן נראו חברי הלהקה עומדים בשעת בין ערביים על גשר מוזס בתל אביב.
עם צאתו, "יום שישי" נבחר כאמור כ"שיר השנה" במצעד הפזמונים של רשת ג', והלהקה יצאה לסיבוב הופעות מוצלח ברחבי הארץ. כלפי חוץ נדמה היה שבנזין הפכה למעין יריבה של תיסלם, אך חדד מכחיש: "זה סתם היה שיגעון של מעריצים ושל התקשורת. אנחנו ותיסלם היינו חברים טובים והיינו צוחקים על זה".
"נכנסנו למיינסטרים בעיקר אחרי 'יום שישי', שבו ניסינו לבצע שיר בסגנון הסיקסטיז כמחווה נוסטלגית, והוא השיר שעשה אותנו", טוען קמחי. "'חופשי זה לגמרי לבד' היה להיט בעיקר בקרב חובבי הרוק". "הייתי אמור לשיר יותר משיר אחד באלבום", אומר חדד. "אבל אחרי שיחות בינינו הגענו להסכמה שזה לא כל כך לעניין שהמתופף ישיר כי הקהל לא רואה אותו, אז החלטנו שיהודה ישיר את רוב השירים, וקיטש ואני נבצע שיר אחד. ביצעתי את 'תני לי סיבה' שיעקב כתב עבורי לאחר שסיפרתי לו על פרידה מחברה שלי".
מתי הרגשתם שהלהקה הופכת לסיפור הצלחה?
גלעד: "הייתה לי הרגשה שיש פה קלף מנצח. הייתה לי הרגשה שיש פה להקה טובה שמנגנת טוב, שיש לה חומרים טובים, שיש לה סולן שנראה פגז, מנגן כמו שאף אחד לא מנגן בישראל. הבאתי את יהודית רביץ לחזרות, והתגובה שלה הייתה יוצאת מגדר הרגיל. הגיע גם מתי כספי, והתגובות שלו היו מדהימות. היו סימני דרך מוקדמים שגרמו לי להבין שיש פה משהו טוב. הרגשתי שאני לא לבד בדעה שלי ושהאנשים האלה שאני מאוד מעריך את דעתם – חושבים כמוני ואפילו יותר. כשיצא השיר הראשון 'חופשי זה לגמרי לבד', הוא לא ירד מהרדיו".
קמחי: "בהופעה הראשונה שהייתה לנו כבר הרגשתי את ההצלחה הזו. נסעתי עם אשתי מראשון לציון לקריות כדי לבקר את הוריי ובדרך שמענו ברדיו את 'חופשי זה לגמרי לבד'. הסתכלתי על אשתי, חייכתי והרגשנו שזה הולך לכיוון טוב. אבל לא ידעתי שזה יהפוך להיסטריה עד כדי כך".
חדד: "מאוד האמנתי בחומר כי היו שם חומרים נפלאים, טקסטים נהדרים של יעקב ולחנים מורכבים ויפהפיים של יהודה".
"הייתה לי הרגשה שזה הולך להצליח, ומה שחיזק את זה היה שבפעם הראשונה שהשמיעו את 'חופשי זה לגמרי לבד' ברדיו - הגענו למסקנה שאנחנו נכנסים למסלול הצלחה. לצערנו, באותה תקופה זה לא היה כמו היום, לא היה פשוט להתפרנס מהדבר הזה כי היו כל כך הרבה גורמים מסביבנו, אז גם בשיא ההצלחה לא נסענו במרצדס וגרנו בווילות מפוארות. נסעתי בחיפושית. כולם הכירו אותנו והופענו הרבה, אבל לא התעשרנו מזה. נקלענו לקשיים, חלקנו היינו צריכים גם לפרנס משפחות"."בכלל לא נהנינו כלכלית מההצלחה של בנזין", אומר אמסלם. "מהר מאוד הבנו שעם הפרסום אי אפשר ללכת למכולת".
"קיטש ואני היינו נשואים עם ילדים ולא יכולנו להסתמך על הלהקה כמקור פרנסה", אומר קמחי. "במקביל לבנזין עבדנו גם בעבודות מזדמנות".
הקשיים הכלכליים הובילו את אמסלם לפרוש מהלהקה בשנת 1983, בעיצומה של העבודה על האלבום השני. זמן קצר אחריו חזרו פוליקר, קמחי וחדד לקריות, גם הם משיקולים כלכליים. עם זאת, ב־1984 יצא האלבום השני של הלהקה, "משמרת לילה", שבו ניגנו פוליקר, קמחי וחדד בלבד.
למעט הצלחת שירים כמו "פנים אל מול פנים", "בית משותף" ושיר הנושא, האלבום נחל כישלון מסחרי. עם זאת, הלהקה זכתה שוב בתואר "להקת השנה". "האלבום השני פחות הצליח מבחינה מסחרית וגם הלהקה שינתה כיוון בסאונד", מנתח חדד.
בשנת 1985, לאחר צאת הסינגל "התחלה חדשה", הלהקה התפרקה.
מה הסיבות לפירוק הלהקה?
קמחי: "אין לי תשובות מדויקות. כנראה שזה הכל מלמעלה. ככה זה היה צריך להיות. זה קרה, וזה בסדר. התחלנו כבר להרגיש ירידה בכמות ההופעות".
חדד: "הרגשנו שאנחנו פחות באים לידי ביטוי, וגם היו פחות הופעות ללהקה אז החלטנו להתפרק".
גלעד: "האלבום השני יצא אחרי שקיטש כבר פרש כי לא היה יכול לעמוד בעול הכלכלי. לא היו הכנסות, וגם כשיצא האלבום השני, הוא לא הצליח כמו האלבום הראשון ולא זכה לאותה קבלת פנים היסטרית. בנג'ו התייאש, ובהמשך גם אלי. הרגשתי שהלהקה כבר לא פעילה, אז פירקנו את החבילה".
אלא שהצלחת האלבום ההוא עדיין מוסיפה להדהד. "בתקופה ההיא לא היה כל כך רוק, אלא היו בודדים", מסכם גלעד. "בתחנת הזמן שבנזין פעלה, היא מצד אחד הקדימה את זמנה, אבל מצד שני ניבאה את ההמשך".