בכל מערכת בחירות טועים מחדש הסקרים בכל הנוגע לציבור יוצא ברית המועצות לשעבר. נושא זה מרתק את הפרשנים והכתבים הפוליטיים, אך הם מפספסים בגדול. כחברת כנסת ממפלגת ישראל ביתנו, שמייצגת את הציבור יוצא ברית המועצות לשעבר, וכמי שביצעה שנים רבות בעבודתה סקרי עומק ומחקרים סוציולוגיים, אני יודעת כי הניסיונות לחזות את דפוסי ההצבעה של אוכלוסייה זו מעידים על חוסר הבנה והתייחסות שטחית כלפיה.

במדינת ישראל חיים כיום כמיליון יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר. זהו ציבור ששווה בבחירות לכ־14 מנדטים, כאשר הרוב המכריע של המצביעים הוא ימני. סקרים שבוצעו לאורך השנים הצביעו על הנכונות של רק כ־1%־2.5% מקרב יוצאי ברית המועצות לשקול הצבעה עבור מפלגת עולים חדשה, וגם זה בכפוף לדמותו של יו”ר המפלגה. מדובר במספרים שהם הרבה מתחת לאחוז החסימה.

לצערנו, ישראל נקלעה למערכת הבחירות החמישית בתוך כשלוש שנים. בכל מערכת בחירות מחדש, הליכוד בוחרת להריץ לכאורה מפלגת לוויין שפונה למגזר הרוסי. כולנו זוכרים, למשל, את הניסיון להריץ לכנסת ה־21 את מפלגת “ביטחון חברתי” בראשות סמיון גרפמן, שזכתה ל־4,618 קולות בלבד בקלפי.

ד''ר אלינה ברדץ' יאלוב, ישראל ביתנו (צילום: ללא קרדיט)ד''ר אלינה ברדץ' יאלוב, ישראל ביתנו (צילום: ללא קרדיט)

מהסקרים במגזר לאורך השנים עולה דפוס חוזר: התלבטות בתקופת הבחירות וחזרה למפלגת הבית בשבוע האחרון. זו אחת הסיבות שמטעות בקביעות את הסוקרים בניבוא המנדטים של ישראל ביתנו. מדובר בציבור שמודאג מסוגיות של ביטחון לאומי ואישי, כלכלה, חינוך, דיור ועוד; כל הבעיות שבראש מעייניו של הציבור הישראלי הכללי. אך בנוסף, יש לציבור זה סוגיות עניין ייחודיות, שמשפיעות בצורה משמעותית על דפוסי ההצבעה: פנסיה לא הולמת, קשיי עלייה, קבורה אזרחית ועוד. רוב המפלגות אינן מבינות את הבעיות הללו ולכן מפסידות את קולות המגזר.

ברכות נלהבות אך חלולות לנובי גוד אינן יכולות להחליף ייצוג אמיתי והבנה עמוקה בענייני יוצאי ברית המועצות לשעבר. מגיעות ללשכתי בכנסת וללשכת שאר חבריי לסיעה מאות פניות מאזרחים יוצאי ברית המועצות לשעבר, שמבקשים סיוע בפתרון בעיות שקשורות באופן ישיר למגזר. הם פונים אלינו משום שאנחנו יכולים להבין אותם, מדברים בשפתם ובאותם קודים תרבותיים.

ציבור יוצאי ברית המועצות מתעמק במצע המפלגות ומצפה לקיום הבטחות ועשייה אמיתית, ולא רק על הנייר. לכן הפרשנים שמדברים באולפנים על שינויים משמעותיים במגזר עקב אירוע כזה או אחר - מדברים מתוך חוסר הבנה. אם לא גדלת במגזר או לכל הפחות יצרת בו קשרים עמוקים, תמשיך לפרש תנודות זמניות כאירועים מכריעים בבחירות. האם הפעם יתרחשו שינויים משמעותיים בדפוסי ההצבעה של יוצאי ברית המועצות? אני בספק.

הכותבת היא ח"כ מטעם מפלגת ישראל ביתנו ודוקטור לתקשורת