כל כך הרבה נאמר ונכתב על מערכת החינוך. על הכשלים, על איכות המורים, על הרפורמות, על השכר, על מעורבות/התערבות ההורים, על התנהגות התלמידים. הכל נאמר וכל הזמן מטופל, אבל – הכל נשאר אותו דבר. מה בעצם המורים רוצים? שיעריכו אותם, שייתנו להם את החופש ללמד בדרכם, שיכבדו אותם, ולהתפרנס בכבוד. מה ההורים רוצים? שהילדים יהיו שמחים, שילמדו לחקור את עצמם ואת החיים, שיסיימו 12 שנות לימוד כשהם מוכנים לחיים האמיתיים, עם כלים לעתיד.
אם מערכת שלמה של תהליכים ואנשים מלומדים ומנוסים, שרי חינוך לדורותיהם, מפקחות, מנהלות, אנשי רוח, הרצאות, מערכי שיעור, למידה מבוססת פרויקטים, רפורמות, למידה פרטנית, טיפול רגשי ועוד, לא הצליחו לקיים את הדברים הפשוטים ביותר ששני הצדדים – מורים/הורים – מבקשים, אז למה ממשיכים לנסות לתקן ולא בונים מחדש?
רבים וטובים מדברים על שינויים בשיטות הלימוד, פרדיגמות משתנות, הכנה לעתיד, מערכת היחסים התוך בית ספרית. יש גם כאלה שאפילו מערערים על עצם קיום בית הספר במתכונת הנוכחית. אז עד שיגיע האמיץ שיסגור הכל ויתחיל להקים מחדש, אולי צריך לתת לרשויות המקומיות את הכלים לעצב את מערכת החינוך העירונית על פי תפיסת העולם והחזון החינוכי של הרשות.
ראשי הרשויות נמדדים לפי איכות בתי הספר והישגי הלמידה, אבל ההשפעה שלהם ויכולת ההטמעה של החזון החינוכי שלהם מוגבלות מאוד. אומנם משרד החינוך בנה תוכנית (קוראים לה גפן - גמישות פדגוגית ניהולית), ועל פניו היא אמורה לקדם בדיוק את זה, אבל - הכל נשאר אותו דבר!
המרחב החינוכי הציבורי זועק לשינוי. בתי הספר הייחודיים שפזורים ברחבי הארץ הם עדות חיה בועטת ומוצלחת. גם הם החלו כיוזמות עצמאיות ופרטיות, ועד מהרה נהנו מתמיכתם של ראשי הרשויות שהתדפקו על דלתות משרד החינוך ודרשו שינוי. בשלטון המקומי צמחו ראשי רשויות יצירתיים, ערכיים וכריזמטיים. צריך לתת להם כלים. אף תושב לא צריך לעזוב עיר מגוריו ולעבור לעיר אחרת כדי לזכות בחינוך טוב יותר לילדיו. זו צריכה להיות נחלתם של כל הילדים בכל חלקי הארץ.
לצד העברת הסמכויות לרשות המקומית, משרד החינוך יידרש להגביר את הפיקוח. צריך מפקחים שיוכשרו כמנטורים, ולא כבעלי סמכות ו"שוטרים". כשותפים לדרך, כגורם מעצים, שמעביר ידע מרשות לרשות כמעודד צמיחה. מנהלים ומורים יהיו שותפים לחזון העירוני, בעלי מקצוע מנוסים ומוערכים, שיקבלו את האפשרות ללמד בדרכם, להתפתח יחד עם הילדים, לצמוח לצד החזון. והילדים, שרק יחזרו לנו בריאים ושלמים, עצמאים, מאושרים וסקרנים.
הכותבת פעילה בתחום המוניציפלי, החברתי והחינוכי