יום הכיפורים הקרוב מחייב השנה, לדעתי, רבים מן המערכת הפוליטית לבקש מחילה ממערכת המשפט. ולא רק על המלעיזים והתוקפים לבקש סליחה, אלא גם על השותקים ואלה שעמדו מנגד, והותירו את מערכת המשפט לעמוד לבדה בהגנה מפני המתקפות השיטתיות.
השנה החולפת, כמו גם קודמותיה, הוכיחו כי רובה ככולה של הביקורת, אם ניתן לכנותה כך, אינה מוצדקת, בלשון המעטה, הן בתוכנה, ובוודאי באופן שבו הושמעה.
הסיבה הראשונה במעלה שבעטיה יש לבקש סליחה ומחילה ממערכת המשפט, היא בהיבט הלשון והצורה. קרי, השפה הבוטה, המשתלחת והמסיתה, שהושמעה פעמים רבות, רבות מדי, ולמרבה הצער לא רק מפי גורמי שוליים קיצוניים וחסרי השפעה, אלא מנבחרי ציבור ופוליטיקאים בכירים.
בשנה החולפת הגיע השיח המתלהם לשיאים של קיצוניות ולתהומות של שפלות. חצי הרעל שנורו על מערכת המשפט, באופן מערכתי ואף על שופטיה באופן אישי, מפיהם של שרים וחברי כנסת, היא תופעה חמורה, שאין ולעולם לא יהיה לה צידוק, בייחוד נוכח מטרתם של אותם המלעיזים, שהיא כלל לא "לבקר" או "לתקן" את המערכת, אלא לגרוף הון פוליטי של מצביעים המשולהבים מהטון המשתלח והמסית. אולם הנזק ההיקפי – כלומר, הסכנה לפגיעה בדמוקרטיה ובחברה הישראלית - הוא עצום ומאיים לפגוע באזרחי המדינה כולם, לרבות אותם מלעיזים עצמם.
הסיבה השנייה שבעטיה יש לבקש סליחה ממערכת המשפט היא מהותית לחלוטין ונוגעת להיבט התוכן. שהרי, גם אם נתעלם מהלשון המשתלחת ונתאמץ לשוות לה דמות של "ביקורת" לגיטימית, תוכן הדברים הוא ממילא שגוי לחלוטין לכשעצמו. כל טענה שלפיה בתי המשפט – ובית המשפט העליון בראשם – מכריעים בסוגיות משפטיות משום שהשופט "שמאלני" או "ימני", היא טענה מופרכת מיסודה, אשר חוטאת לחלוטין לאמת הפשוטה המוכחת בבית המשפט מדי יום ביומו והיא - כי שופטי בתי המשפט כולם מכריעים בהתאם לחוק, ואין להם מורא אלא מוראו של החוק, ללא קשר ל"ימין" או "שמאל".
כך, למשל, היה בהחלטת בג"ץ לפסול את מינויו של השופט בדימוס מני מזוז לתפקיד ראש הוועדה המייעצת למינוי בכירים, וכך היה במקרים אחרים לא מעטים, שבהם בג"ץ פסק לטובת עותרים ממחנה הימין או דחה עתירות שהוגשו על־ידי מחנה השמאל. שיח מסמן, אשר צובע את בתי המשפט – ואת בית המשפט העליון בראשם - בצבעי אג'נדה פוליטית, הוא שיח שיש לבקש מחילה על עצם קיומו.
ברור לחלוטין כי בניגוד לטענות שהושמעו כלפי בית המשפט העליון ושופטיו, האמת כהווייתה היא שהרשות השופטת מעולם לא הייתה, ומעולם לא תהיה, צד למשחק הפוליטי, וכי כל האשמה שכזו היא נטולת כל בסיס ומחייבת עשיית חשבון נפש של מי שהעלה אותה, יהיו מטרותיו אשר יהיו. מערכת המשפט, כך אני חוזר ואומר, היא מקצועית ואיכותית, ובלעדיה לא יכולה להתקיים דמוקרטיה אמיתית ובריאה.
חלקים נרחבים בציבור הישראלי מכירים בחשיבות עצמאותו של בית המשפט העליון כערובה להבטחת הדמוקרטיה וקיום זכויות האזרח והאדם במדינה. אולם רבים שותקים ועומדים מנגד אל מול דברי הבלע, שאין בהם לפגוע אלא בהם עצמם, שהרי כאמור, בתי המשפט מגנים גם עליהם. ולכן, סבורני, כי גם מי שאין בלבו ובפיו ולו מילה אחת של ביקורת כלפי מערכת המשפט, יכול שיחשוב בינו לבין עצמו אם עשה די כדי להגן עליה.
הכותב הוא ראש לשכת עורכי הדין בישראל.