בית המשפט המחוזי דחה אתמול את הערעור שהוגש על החלטת בית המשפט לענייני משפחה, שקיבל את בקשת בית החולים אסותא וקבע, כי יש לערוך בדיקה גנטית שתקבע מי הם הורי העובר. עד עכשיו, סירבה האם ההרה לעבור בדיקה שכזו וביקשה שיניחו לה ללדת את בנה.
לרבים לא ברור מדוע קיימת דחיפות לדעת את זהות ההורים הביולוגים עוד בטרם הלידה? ובכן, כדי למנוע את רישומו האוטומטי של הילוד כבנם של האם היולדת ובעלה, וכדי לאפשר להוריו הביולוגיים להביע את דעתם בעניין הטיפולים הרפואיים להם ככל הנראה יזדקק הילד לאחר לידתו (כזכור, כל העניין התגלה בעקבות בדיקת מי שפיר שערכה האם עקב חשש למום רפואי בעובר) וכן כדי להמשיך את טיפולי ההפריה שנעצרו אצל זוגות רבים באסותא בשל התקלה הטראגית הזו. שלב הידיעה רלוונטי גם לאור ההנחה שלהיבט הגנטי יש משמעות, וזאת לאור המום ממנו סובל העובר, שהצריך ביצוע בדיקה גנטית עוד בשלב ההריון.
אם עד עכשיו זה היה סיפור מעניין ויוצא דופן, הרי שהדרמה האמיתית תתחיל לאחר לידתו. מדובר כאן ב"משפט שלמה" של העת החדשה, כאשר שני זוגות הורים, נקלעים בעל כורחם למאבק סביב תינוק שנולד לזוג אחד אך שייך ביולוגית לזוג אחר. לכך, יש להוסיף את העובדה ששני הזוגות משוועים לילד ונחלו אכזבות רבות ככל הנראה עד שהגיעו לשלב בו הוקפאו העוברים - והכל בשל טעות טראגית, שיד אדם עשתה זאת.
יד ביד עם הקידמה הרפואית, החוק והפסיקה הלכו דרך ארוכה בכל הקשור לשאלה "מיהו הורה" ומאפשרים פונדקאות, צו הורות פסיקתי, תרומת ביצית ותרומת זרע. אולם מקרה של נטילת עובר מהוריו הביולוגיים ללא הסכמתם, והשתלתו ברחמה של אשה זרה שלא ידעה דבר על כך ונשאה אותו ברחמה מתוך ידיעה שזהו בנה, גם אם מדובר בטעות גורלית – מקרה כזה לא נדון מעולם, לא בארץ וספק אם בעולם.
מדובר כאן בסוגיה מוסרית שעוד ידונו בה רבות וככל הנראה תגיע עד לבית המשפט העליון להרכב מורחב של שופטים, שיאלצו להכריע של מי התינוק - האם של הוריו הביולוגיים, שאת מטענם הגנטי הוא נושא ושלא ביקשו שעוברם יושתל ברחם אחר, או של אלו שהביאוהו לעולם בידיעה מוחלטת שהוא שלהם ושלא ביקשו ללדת עובר שאינו שלהם גנטית. ובשולי הדברים אי אפשר להימנע מלתהות כמה טעויות כאלו נעשו ואיש לא גילה ולא יגלה לעולם.
הכותבת היא בעלת משרד רות דייון וולפנר המתמחה בדיני משפחה