הסצנות המרשימות של צהלות האוהדים, משדה התעופה ועד לארמון המלכותי ברבאט, רק מאריכות את ההתלהבות הבלתי ניתנת לתיאור במרוקו מהתוצאות חסרות התקדים של נבחרת הכדורגל הלאומית במונדיאל שנערך בקטאר. המלך מוחמד השישי ערך מחווה מרגש כשאירח את "אריות האטלס" ואמותיהם בארמון המלכותי.

נבחרת מרוקו הפכה לנבחרת האפריקאית-ערבית הראשונה שעולה לחצי גמר מונדיאל. התוצאה שהיא השיגה לא הייתה במקרה. מלך מרוקו פיקח בעצמו על בניית אקדמיה לכדורגל הנושאת את שמו, שאותה מימן ישירות. האקדמיה הזו סיפקה ארבעה שחקנים לנבחרת ששיחקה בקטאר. בנוסף, ארגון מחדש של המועדונים במדינה אפשרה להם לשלוט בתחרויות ביבשת אפריקה, כאשר קטאר 2022 מהווה מימוש החזון של מוחמד השישי בתחום הספורט, ובמיוחד בענף הכדורגל במדינה.

מעבר לסטטיסטיקות והמספרים, לניצחון הזה השלכות תרבותיות, ופוליטיות שמשפיעות על מרוקו והעולם, גם אם זרים לא יבחינו בכך מדי. בנבחרת שחקנים שנולדו וגדלו בהולנד, צרפת, בלגיה ומדינות נוספות באירופה. ילדים של מהגרים, הוריהם צייתו לחוק, עבדו קשה ובנו לעצמם חיים. הילדים שלהם גדלו עם ערכים של עבודה קשה, סובלנות. הם שיחקו בליגות בבתיה ספר, לצד חברים בעלי אמונות ושפות שונות.

הם גם ילידים וגם עולים חדשים. כמבוגרים, הספורטאים האלה הכירו בקשרים המשפחתיים שלהם למולדת אבותיהם, מה שאפשר לעם המרוקאי לקבל אותם שלהם. עם זאת השחקנים לא הרגישו צורך לצאת בהצהרות נגד המדינות בהן גדלו. הזהות הרב השכבתית הזו, המלאה בסובלנות, נפוצה היום יותר ויותר בעולמנו הגלובלי. אנו מקבלים את זה ששחקני מפתח יכולים להגיע מכל מקום בעולם, להתאחד ולהתגבר על פערים תרבותיים. ניצחון חשוב לליברליזם ולסובלנות.

סימן תרבותי נוסף שהוצג במונדיאל הוא האופן שבו מתייחסים למשפחות. שחקני מרוקו נסעו למונדיאל עם הוריהם, עובדה שעלתה שוב ושוב בתקשורת המרוקאית. כיבוד הורים היה פעם ערך אוניברסלי. הניצחון הזה במונדיאל מראה שאפילו כוכבים יכולים למצוא איזון בין הישגים אישיים לחיבור משפחתי. 

המשחקים במונדיאל תרמו גם לקידום השלום העולמי. לאחד מכל עשרים ישראלים יש הורים או סבא וסבתא שגרו פעם במרוקו. לאחר הניצחון של מרוקו רבים מהם שמבקרים הציפו את הרחובות בצהלה, לצד ישראלים רבים שאין להם קשר ישיר או עקיף למרוקו. זה אמור לתת לנו תקווה שהסכמי אברהם, שאפשרו לארבע מדינות ערביות (כולל מרוקו) להכיר בישראל ולקיים עימה יחסים דיפלומטיים ,יכולים להצליח.

אלבר קאמי, חתן פרס נובל לספרות, אמר שהתיאטרון ומגרש הכדורגל היו עבורו "האוניברסיטאות האמיתיות" שלימדו אותו על הטבע האנושי. לדבריו הדרך שבה אנשים משחקים משחקים מעיד על הערכים וההנחות שלהם. במקרה הזה, זה חשף כמה דברים טובים מאוד.


אחמד צ'ראי הוא מו"ל תושב מרוקו. הוא חבר במועצות המנהלים של המועצה האטלנטית, קבוצת המשבר הבינלאומית, המרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים, המכון לחקר מדיניות חוץ והמרכז לאינטרס הלאומי.