ישראל הולכת ומתפוררת. זה אולי נשמע דרמטי מדי, אבל למרות הישגיה המפוארים של המדינה הזו ויכולותיה האדירות, זה קורה. לא מבחוץ, אלא מבפנים, לאט־לאט, ולכן צריך לפעול מהר. הנורא מכל הוא שלאף אחד לא ממש אכפת, אנחנו אדישים, ומי שהופקדה בידיהם האחריות הקדושה לנהל את המדינה עסוקים במלחמות פוליטיות מלוכלכות, טובלים בשחיתות ודואגים לשרידותם האישית.
לאובדן המשילות אחראיות כל ממשלות ישראל שכיהנו כאן בעשורים האחרונים. אירועי “שומר החומות” שחשפו את התופעה ביתר שאת העירו מעט את הציבור ואת ההנהגה הישראלית, אך עם זה הביאו לעלייתה של קואליציית ימין קיצוני. מי שסבור שזו התרופה להתפוררות ולאובדן המשילות יתבדה עד מהרה. החקיקה האנטי־דמוקרטית והאנטי־ליברלית המסתמנת, הכשרת השחיתות והכניעה המבישה לחרדים, ביחד עם גורמים קיצוניים שישלטו בתפקידי מפתח, עלולים רק להחריף את המצב ולדרדרו עוד יותר.
השבת המשילות והצלתה של ישראל אינן משימה של ימין או שמאל - הן משימה ציונית מהמעלה הראשונה. לאחרונה הוקם גוף חדש: הפורום לביטחון משילות והתיישבות. מדובר בגוף שחרת על דגלו להחזיר לישראל את משילותה. בין חברי הפורום אישי ציבור, אלופים ובעלי תפקידים מכל קצוות הקשת הפוליטית. איני יודע מה יצליח לעשות הפורום הזה אך זהו הכיוון. איחוד כוחות פוליטי.
אלא שבשעה הזו, כאשר כל צד וכל אוטונומיה דואגים לעצמם וקורעים עוד נתח מהממלכתיות הישראלית, כאשר כל אחד ממקסם רווחים ודואג לעצמו ובהיעדר איום חיצוני ממשי ומיידי, מצב החירום הופך לבלתי נראה כמעט, לבלתי מורגש, למתעתע ועמום, וזו הסכנה הגדולה. עלינו להבין את מצבנו ולנקוט פעולות שיחזירו אחת ולתמיד את המשילות. לצד דאגה לשוויון אזרחי מכבד לכלל האזרחים, עלינו לייהד בלי להתבייש את הגליל והנגב, להשליט סדר ברחובות הערים המעורבות ובכבישים, להפעיל יד קשה נגד הפורעים החרדים ויד קשה נגד הפשיעה בכלל, אפס סובלנות. רק כך תוכל הדמוקרטיה הישראלית להגן על עצמה ולממש באופן מלא את זכותה המלאה להגדרה עצמית של ישראל כמדינת הלאום היהודי.
התרעות פיקוד העורף