מדינת ישראל ידעה מחאות ציבוריות בשנים האחרונות, כאשר הבולטות שבהן הינן סלילת כביש 6 ופיתוח מאגר לווייתן. היום, בחלוף השנים, ברור שאם המחאות הפופוליסטיות הללו היו מצליחות, וממשלות ישראל לדורותיהן היו נכנעות לשיח הרדוד, הפופוליסטי וחסר האחריות נגד פיתוח מאגר לווייתן – ישראל הייתה נמצאת היום במשבר דומה לזה של מדינות אירופה.

כלומר, ללא ביטחון אנרגטי, עם מחסור חמור בגז טבעי לייצור חשמל, וכדי לחמם את הבתים היינו נאלצים לשרוף פחם ומזוט, כפי שמתרחש כעת באירופה. היום ברור לכולם - אם הפופוליזם היה מנצח, הסביבה ואזרחי המדינה היו מפסידים. בדומה לדוגמאות אלו, בשנתיים האחרונות נמצאת חברת קצא"א (קו צינור אילת־אשקלון) הממשלתית תחת מתקפה פופוליסטית, חסרת בסיס מקצועי וענייני, שהחלה לאחר חתימת הסכם מד־רד.

השרה להגנת הסביבה היוצאת, תמר זנדברג, פעלה לסיכול ההסכם וכן לביטול הסכמים בינלאומיים נוספים, תוך התעלמות מוחלטת מהיתרונות הרבים ומחויבי המציאות למדינה כמו ישראל. הסכמי אברהם היוו אבן דרך משמעותית בנרמול היחסים של ישראל עם מדינות המפרץ ויצרו קרקע פורייה לקידום שיתופי פעולה בין המדינות, והסכם מד־רד בין קצא"א לאיחוד האמירויות נחתם כהמשך ישיר להסכמי אברהם.

להסכם יתרונות רבים לישראל ולאזרחיה. כך, למשל, מימושו מבטיח את ביטחונה האנרגטי של ישראל באמצעות הגדלת היצע הנפט הגולמי הזמין, כאשר משק האנרגיה המקומי מקבל מלאי חירום נוסף זמין בעת הצורך. וכל זאת בעת שהעולם מצוי במשבר אנרגטי חמור.

הסכם מד־רד גם מחזק את מעמדה של ישראל כשחקנית גיאופוליטית אזורית, וכבר היום ניתן לראות כי בעקבותיו נרקמו שיתופי פעולה נוספים בתחומים רבים ומגוונים, אף עם מדינות שטרם כוננו עמן יחסים דיפלומטיים רשמיים. אין להקל ראש גם בפריצת הדרך ההיסטורית בשבירת החרם הערבי בתחום הנפט, זאת לאחר עשרות שנים שבהן ישראל הוחרמה על ידי מדינות האזור ואוניות נמנעו מלעגון בה מחשש לסנקציות שיוטלו עליהן.

שבירת החרם עשויה להוביל להקמת פרויקטים אנרגטיים נוספים עם מדינות נוספות באזור ים סוף, כדוגמת ירדן וערב הסעודית, תוך שדרוג מעמדה האזורי של ישראל בהיבטים המדיניים, הביטחוניים והכלכליים והפיכתה לגשר יבשתי אנרגטי מוביל וחזק.

משעתירותיה של השרה היוצאת זנדברג יחד עם ארגוני הסביבה עד כה לא נשאו פרי במישור המשפטי לביטול ההסכם, היא ביקשה באמצעות המשרד להגנת הסביבה, להפעיל על קצא"א מדיניות הזויה ומפלה של "אפס תוספת סיכון", שאינה מתכתבת עם המציאות ועם התעשייה, ואינה קיימת באף מקום בעולם. כל זאת במטרה לסכל את מימוש ההסכם. התוצאות לקמפיין שהובילה השרה היוצאת זנדברג כנגד החברה, והטלת המגבלות במסגרת המדיניות החדשה, יובילו לפגיעה משמעותית במשק האנרגיה של ישראל בשגרה ובחירום.

ומלבד היתרונות צריך גם להדגיש - אי־מימוש ההסכם והגבלת פעילותה של חברת קצא"א עלולים לגרום להשלכות דרמטיות על משק האנרגיה וביטחונה האנרגטי של ישראל, בשגרה ובעתות חירום בפרט. זאת, מלבד עליית מחירי האנרגיה ועליית יוקר המחיה.

המשבר בדרך

זה עשרות שנים משמשים נמלי אילת ואשקלון כשערים הימיים של ישראל, שדרכם נכנסות כ־80% מתשומות האנרגיה של המשק. המציאות הביטחונית המתוחה שבה אנו חיים מלמדת כי מחובתנו לשמור על פעילותו וכשירותו של נמל קצא"א באילת, שהרי הוא זה שמאפשר רציפות אנרגטית של קבלת נפט בעתות חירום וסבבי לחימה, כשנמלים אחרים נסגרים. מלבד הסכנות שבביטול ההסכם, הגבלות אלו המוטלות על חברת קצא"א, עלולות להביא לסגירתו של נמל קצא"א באילת.

המגמה העולמית נעה לכיוון הגברת השימוש באנרגיות מתחדשות. זהו תהליך ארוך, שקצא"א מברכת עליו ולוקחת בו חלק פעיל. אולם כל אימת שישראל, כמו העולם כולו, נמצאת ב"שלב ביניים" שיימשך לכל הפחות כעשור עד שניים, היא זקוקה לנפט כמקור אנרגיה זמין - ויש להבטיח את אספקתו. במצב דברים זה, אין לפעילותה של קצא"א תחליף.

ביבשת אירופה מתחולל בימים אלו משבר אנרגיה חמור. קיים חוסר במלאי דלק בתחנות התדלוק, חשבונות החשמל תופחים מדי יום ולא מן הנמנע כי תהיה פגיעה באספקת הדלק וכפועל יוצא, תימנע האפשרות והיכולת לחמם את הבתים עד כדי הגעה לסכנת חיים מהקור. בצעדים קטנים וחסרי אחריות, המשבר עלול להגיע גם אלינו. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, שהובילה, בין היתר, למשבר האנרגיה באירופה, מוכיחה לנו כי בכל הקשור לביטחון ולאספקת אנרגיה רציפה לישראל בשגרה ובעתות חירום, אנו נדרשים לסמוך רק על עצמנו ולא לסכן את משק האנרגיה בהחלטות פופוליסטיות וחסרות אחריות. זאת, בניגוד לעמדתם הנחרצת של משרדי האוצר והאנרגיה.

ויודגש, חברת קצא"א רואה בשמירה על איכות הסביבה ערך חשוב וראשון במעלה. אך כחברה, חלה עלינו החובה לאזן בין הצרכים והאינטרסים של המדינה, תוך הגנה מקסימלית על הסביבה, שכוללת שימוש באמצעים הבטיחותיים המתקדמים ביותר לשמירה על הסביבה, אך תוך מימוש יתרונותיה האנרגטיים, הכלכליים, הביטחוניים והגיאופוליטיים של ישראל. אני קורא לשרי הממשלה הנכנסת: גלו אחריות בשמירת הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל, מנעו את משבר האנרגיה הבא ואל תיתנו לפופוליזם לנצח. שכן במצב הזה מדינת ישראל ואזרחיה יהיו המפסידים הגדולים.