בשבוע שעבר קמה הממשלה החדשה. הקרע במדינה גדול מתמיד, וקשה לראות אם וכיצד ניתן יהיה לאחות אותו. לא מדובר רק על קרע בתוך החברה בישראל, אלא גם על קרע גובר בין ישראל לתפוצות. מרכיב מרכזי בקרע הזה הוא המחלוקת המחריפה בסוגיות הדת והמדינה. אין המדובר רק בנושאים דתיים במובן הצר של המילה, אלא בהשלכותיהם מרחיקות הלכת על אופייה של מדינת ישראל וחוט השדרה הדמוקרטי שלה, על ביטחונה, על רווחתה הכלכלית ועל זיקתה ליהדות התפוצות.
חשוב להצביע, למשל, על הזיקה ההדוקה שבין נושאי דת ומדינה ובין המתקפה הגסה והמסוכנת על מערכת המשפט בישראל והניסיונות לסרס את בית המשפט העליון. המפלגות החרדיות מציגות זאת כתנאי בל יעבור לשותפותן עם הליכוד בהקמת הממשלה החדשה, והן יודעות מדוע. בג”ץ הוא קו ההגנה האחרון במציאות של פוליטיקה צינית אשר בה החרדים דורשים משותפיהם להכשיר בחוק אפליה והגברת הכפייה הדתית.
את האיום על הכלכלה מבין היטב דווקא נתניהו. רק לאחרונה הוא שב ואישר בראיון בארצות הברית את התובנות שהנחו אותו כשר אוצר בממשלת שרון בקיצוץ הדרסטי של קצבאות הילדים ב־2003.
הוא הסביר כי אלו הביאו ל”קריסה כלכלית ודמוגרפית”. לדבריו, “החלק החשוב ביותר הוא שכדי להכניס את השמן (המגזר הציבורי) לדיאטה, הייתי חייב וצריך לקצץ במערכת הרווחה המפוארת של ישראל, שעודדה אנשים לחיות מקצבאות, ולא לצאת לעבוד... אותו דבר קרה גם במגזרים אחרים כמו החרדים... הם לא עבדו, רק היו להם הרבה ילדים, שהמגזר הציבורי הפרטי נאלץ לשלם עליהם”. השאלה היא להיכן נעלמה הבנתו בכלכלה ומחויבותו לאינטרס הלאומי כאשר נכנע עתה לדרישות החרדים שיביאו במישרין לצמצום השתתפות הגברים בשוק העבודה היצרני ולפגיעה אנושה בכלכלה.
בראיון בערוץ 13 הזהיר לאחרונה פרופ’ דן בן דוד מפני אסון כלכלי אם הציבור החרדי לא ישתלב בהמוניו בשוק העבודה ובמעגל לימודי הליבה. לדבריו, אם תימשך המגמה הנוכחית, ישראל תחדל להתקיים לא רק כאומת סטארט־אפ, אלא גם כמדינת רווחה בינונית, ואף תתקשה להגן על עצמאותה הלאומית.
לאחרונה פרסמה דברים דומים פרופ’ אליס ברזיס, העומדת בראש מרכז עזריאל למדיניות כלכלית באוניברסיטת בר־אילן. “מתן פריבילגיות לקבוצות בעלות כוח פוליטי יהרוס באטיות, אך בוודאות, את הנורמות החברתיות שהן התשתית של המדינה... החרדים אינם חלק מיצירת התשתית הכלכלית של ישראל, אבל דרך כוחם הפוליטי הם מסתפקים בהשתלטות אטית, בשיטת הסלמי, על הכוח הכלכלי של ישראל. אין נסים. התעקשות החרדים לקבל פריבילגיות בשם הדת תהרוס את המדינה”.
ההסכמים הקואליציוניים מחזקים חשש זה, שכן בצד הנצחת הפריבילגיות ברורה הפגיעה הנוספת בהשתלבות גברים חרדים בשוק העבודה ובהרחבת הכפייה וההתערבות החרדית והחרד”לית, בניגוד לרצונו של רוב גדול בציבור היהודי, לרבות מצביעי הליכוד, באורחות חייו ובחינוכו של הציבור החילוני.
חשוב להדגיש כי אין המדובר רק בעניינים פנימיים של ישראל. המחלוקת היא במידה רבה על ערכי היסוד של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ולפיכך – על שותפותה עם יהדות העולם. בחזית הזו ידידי ישראל בתפוצות, הנאמנים לעקרונות הדמוקרטיה והפלורליזם, יחושו קושי הולך וגובר לסייע במימון צורכי המדינה ולהיאבק להכרה בצרכיה הביטחוניים והכלכליים בפני ראשי מדינותיהם, ובכך – כפי שנתניהו מבין טוב מאחרים – תהיה אף פגיעה אסטרטגית באינטרסים של ישראל.
הכותב הוא מנכ"ל עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון