שני מיליון ישראלים חיים בעוני, כך עולה מנתוני דוח העוני של הביטוח הלאומי שהתפרסם לאחרונה. זוהי עלייה של חצי אחוז בהיקף העוני ביחס לשנה הקודמת, והמשמעות היא שכיום יותר מחמישית מהישראלים נמצאים מתחת לקו העוני.

נתונים אלה ממשיכים את המגמה השלילית של העלייה במספר העניים בישראל בעשור האחרון. גם העובדה כי יוקר המחיה בישראל מוסיף ומאמיר אינה מנבאת טובות. ישנו חשש גדול שמעמד הביניים ימשיך לקרוס ומעגלי העוני והמצוקה בישראל רק יגדלו.

שיעור העוני בישראל נחשב כיום לאחד מהגבוהים בקרב המדינות המפותחות. ישראל מדורגת במקום השני במדד ה־OECD בשיעור העוני, כאשר לפניה נמצאת רק קוסטה ריקה. העוני בישראל מתחלק באופן לא שוויוני כאשר ביישובי הפריפריה אחוז העוני גבוה משמעותית מאשר ביישובי המרכז, ואף גבוה יותר בקרב האוכלוסייה הערבית והחרדית. ולמרות זאת, עוני אינו מבחין בין אדם לאדם.

אמונה, צבע עור או מגדר לא משנים עבורו דבר. הדרכים לסגור את הפערים בחברה ולצמצם את שיעור העוני בקרב השכבות החלשות ידועות למקבלי ההחלטות כבר שנים רבות. ראשית לכל, השקעה ממשלתית בפיתוח מיומנויות לתעסוקה וליווי של מקבלי שכר נמוך במטרה לשלבם בשוק העבודה בצורה משמעותית - הם הצעדים החשובים ביותר שעל הממשלה הנוכחית לדחוף בכל הכוח.

על מקבלי ההחלטות להתעורר ולהבין: עבודה בשכר נמוך מעמיקה את מצוקת השכבות המוחלשות, ואינה תורמת לשבירת מעגל העוני. תפקיד הממשלה הוא לסייע לאלו שבוחרים לעבוד ולספק להם מקפצה. “עמותת 121” פועלת בימים אלו לקדם את החזון הזה ומציעה להקים מערך ממשלתי חדשני אשר יציע קורסים איכותיים במימון המדינה ויעניק הכשרות מקצועיות למאות אלפי עובדים המשתכרים שכר נמוך או מובטלים.

מעבר לכך, אם ברצונה של הממשלה לפתור את מצוקת העוני מהשורש, עליה להשקיע בחינוך כבר מגיל לידה עד 3. מחקרים מצאו כי הטיפול והחינוך שמקבלים ילדים בשלוש השנים הראשונות לחייהם משפיעים על ההתפתחות הקוגניטיבית, המוטורית והרגשית שלהם. קיימת חשיבות גבוהה במיוחד להשקעה בחינוך בגילים אלו, ככלי משמעותי לצמצום פערים חברתיים בעתיד. יש לנו החובה המוסרית להכשיר ולהדריך את מחנכות ומחנכי הגיל הרך ולהקנות להם את הכלים הדרושים להם כדי לספק חינוך איכותי ומקצועי כבר מההתחלה, כמו גם להעלות את שכר המחנכים והמחנכות.

לבסוף, על הממשלה למצוא את הדרך לסייע לאוכלוסיית הקשישים בישראל, שרבים מדי מהם חסרי פנסיה וחיים בעוני. דווקא בעניין הזה נדרשים “דגים”, אך גם הם יכולים להינתן באופן חכם ודיפרנציאלי, כך שמי שחסר לו יותר, יקבל יותר. שיטה כזו תקטין עלויות ותבטיח סיוע למי שזקוק לו. העוני אינו גזרת גורל, וניתן לצמצם את הפערים.

אני וחבריי ל”עמותת 121” קוראים למקבלי ההחלטות לא להמשיך ולבזבז את הזמן. אחרי שנים ארוכות של סבבי בחירות ותקיעות חברתית וכלכלית, עלינו לגשת לעשייה, להמשיך לקדם את חינוך ילדינו ולפעול למען צמצום הפערים החברתיים בישראל. 

הכותבת היא מנכ"לית “עמותת 121", שמקדמת פתרונות תעסוקה, בריאות, חינוך, רווחה ודיור. קמפיין גיוס תרומות של העמותה יימשך עד 2.2.23 באתר Jgive