אחד הצידוקים המרכזיים לרפורמה אותה מציע שר המשפטים יריב לוין הוא השבת אמון הציבור במערכת בתי המשפט. מדובר במטרה חשובה וראויה. לגיטימיות היא אחד המשאבים היקרים ביותר לכל מערכת ציבורית, ובמיוחד למערכת המשפט.

כדי לרכוש את אמון הציבור, מבקש שר המשפטים לערוך שינויים יסודיים הן בבתי המשפט והן במערך היועצים המשפטיים. אבל בפועל הסוגייה של אמון הציבור אינה בעיה המצדיקה שידוד מערכות, וודאי לא מהסוג שמציע השר לוין.

הבעיה מתחילה בהתמקדות בנתונים המבוססים על סקרים בלבד, ואף בתוך התמקדות זו, בחינת רכיב יחיד – מה מידת האמון היום לעומת לפני עשר או עשרים שנה. אם בוחרים להסתכל על סקרי דעת קהל, יש לבחון אותם באופן רחב יותר ובהקשר הנכון. בנוסף, כדי להבין את אמון הציבור בפועל יש להסתכל איך אנשים מתנהגים ביחס למערכת המשפט.

בסקרים שנערכו בעשרים השנה האחרונות חלה ירידה שיטתית באמון ציבורי ביחס לכל מוסדות המדינה, כולל ביחס לבית המשפט. זו ירידה שאינה מאפיינת רק את ישראל, אלא דמוקרטיות רבות בעולם. התחושה של הפרט כי השלטון אינו מייצג אותו/ה, ספקנות ציבורית ותחושת ניכור מאליטות וממוסדות הדמוקרטיה, לצד כוחן האדיר של הרשתות החברתיות, הובילו לכך. אבל, בסקר מדד הדמוקרטיה החדש שפורסם לאחרונה, בית המשפט העליון זוכה ל-42% אחוזי אמון, משמעותית יותר מהממשלה שזוכה ל-24%, הכנסת ל-18% והמפלגות ל-8%. בנוסף, בהשוואה למדדי אמון ציבורי בבתי משפט חוקתיים או עליונים במדינות אחרות (ואף בהשוואה לארה״ב שעליה אנו אוהבים להסתכל), אמון הציבור בבית המשפט העליון עודנו גבוה.

בנוסף, תוצאות סקרים תלויות במה שואלים, מתי ואת מי. לעומת זאת, אם נבחן את השאלה האם הציבור נותן אמון בבית המשפט על-בסיס התנהגותם של אנשים, התשובה – למעט החברה החרדית – חד משמעית. הציבור מרבה לפנות לבתי המשפט בהליכים השונים. רק בשנה האחרונה נפתחו בישראל כ-800,000 תיקים חדשים. מספר התיקים האזרחיים החדשים בישראל, בממוצע לנפש, הוא מהגבוהים בעולם, וכפול כמעט מהממוצע האירופי. הישראלי הממוצע מצביע ברגליים באופן שמעיד על אמון ציבורי משמעותי בבתי המשפט.

מלבד הציבור הרחב, גם פוליטיקאים, שחלקם מרבים לתקוף את בית המשפט העליון ואת המעורבות שלו בשאלות ציבוריות וחוקתיות, פונים לבית המשפט באותן שאלות ממש. הם עושים זאת באותה פונקציה בג"צית שכעת מבקשים לצמצם. כך, למשל, בממשלה הקודמת, חברי האופוזיציה פנו לבית המשפט העליון בעתירה המבקשת כי יתערב בשאלה הפוליטית של הרכב ועדות הכנסת. חברי כנסת חרדים פנו בעתירה לבג"ץ כנגד מיידיות הפסקת הסבסוד למעונות יום לאברכים. השרה רגב עתרה לבג"ץ כנגד כינוס הוועדה לבחירת שופטים. פורום קהלת היה בין העותרים כנגד ההסכם עם לבנון בעניין המים הכלכליים.

ניתוח מבוסס של אמון הציבור, על סמך סקרי דעת קהל ועל סמך התנהגות הציבור ונבחריו, מראה כי בישראל אין באמת משבר בין הציבור לבין מערכת המשפט. הטיעון של אמון ציבורי נמוך בבית המשפט העליון לא יכול לשמש הצדקה למהלך הנרחב שהרפורמה של השר לוין מבקשת להוביל.

פרופ' אודי זומר, ביה"ס למדע המדינה, אוניברסיטת תל-אביב
ד"ר בל יוסף, עמיתת הוראה בפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב