אומן הגרפיטי הישראלי בנצי ברופמן הוא יהודי שעלה מחבר המדינות ומתגורר במגדל העמק. ציורי הקיר שלו מבוקשים במקומות רבים ברחבי העולם, ובכלל זה במרכזיות שבבירות אירופה.

בשיתוף עם יוצר הסרטים והיזם האיראני־אמריקאי הומאן חלילי, שהגיע ארצה במיוחד מסן פרנסיסקו כדי להוציא לפועל את המיזם, יצר ברופמן ציור קיר מרהיב תחת הכותרת "חופש, חיים, אישה". הציור נועד להביע תמיכה במפגינים באיראן בכלל ובנשים האיראניות בפרט. מעניין הוא שישראל היא המדינה היחידה במזרח התיכון כולו, שבה קהילות מקומיות העניקו לנשים האיראניות, הנאבקות במשטר האייתוללות, הוקרה במרחב הציבורי.

בעקבות הצלחתו של ציור הקיר הראשון, שאותו הפיק חלילי לפני כחודש באזור התעשייה תלפיות שבירושלים, ציור הקיר השני צויר על גבי קיר בטון עצום בממדיו בעיר הערבית הגדולה ביותר בארץ, נצרת. את ברכת הדרך קיבלו היזמים מראש העיר עלי סלאם, בעוד בעלי המגרש, אדהם ובילאל קנאנבה, נתנו את הסכמתם להשתמש במתחם ללא כל תמורה. כל זאת מתוך ההבנה כי מדובר במחווה אנושית.

אלא שלא מדובר בצעד של מה בכך באווירה החשדנית ששוררת במדינה בין ערבים ליהודים, ועל אחת כמה וכמה לנוכח הבחירות לרשויות המקומיות שצפויות להתקיים באוקטובר השנה והמתח שכבר מורגש באוויר. נצרת היא אומנם "עיר האורות הערבית" ונתפסת כליברלית יחסית במרחב, ובנוסף, כל המוסלמים שחיים בה הם סונים, אך עם זאת חיות ופועלות בה גם קבוצות פוליטיות שמרניות למדי, ובין היתר גם כאלו שאין להם עניין מיוחד להרגיז את המשטרים העלוויים והשיעיים בסוריה או באיראן.

ציור קיר בנצרת (צילום: שאדי עובייד)

ציור הקיר מציג את פניהם של 15 איראנים שנרצחו על ידי המשטר האסלאמי. "הם מזכירים לנו את העוול המוחץ שעמו מתמודדים אזרחי איראן בכל דקה ובכל יום", אומר היזם חלילי, שהוא עצמו ברח בצעירותו מאיראן, מצא מחסה בכנסייה בסן פרנסיסקו וגדל כאמריקאי נוצרי. בבגרותו, מבקש חלילי לנצור את זהותו והשתייכותו לעם האיראני על ידי הנצחת הסבל של האנשים הפשוטים, ובעיקר הנשים, ולבטא את זעקתו לעולם באמצעות ציורי קיר עם אומנים מקומיים.

ברופמן, שלפני כחודשיים השלים ציור קיר בלונדון, שמבטא אף הוא תמיכה בעם האיראני, קיבל את הפנייה מחלילי באמצעות משרד החוץ הישראלי. "כמי שגדל כפסע מנצרת, במגדל העמק, ידעתי שציור הקיר החדש הזה הוא משימה ענקית ובבחינת שליחות עבורי", הוא אומר. יחד עם חלילי, הם כיתתו רגליהם ברחובות נצרת וחיפשו תושבים מקומיים שיסכימו "לתרום" מבנה כלשהו לטובת המשימה.

בציור טמון מסר מעצים לכלל הנשים בעולם, שאל להן לפחד מלעמוד על דעתן ולהנהיג. אלו מכונות "כל האסתריות בעולם", ברמיזה לדמותה של אסתר המלכה, שהובילה, על פי מגילת אסתר, את עמה לחירות מהגורל המר שתכנן עבורו המן הרשע.

הטקס הצנוע התקיים השבוע בנצרת, תחת כיפת השמיים. במשך כל הטקס הוענק לכולנו פסק זמן קטנטן מהגשם השוטף, והשמש בחרה להאיר על ההתרחשות המעט משונה שאירעה במתחם - יזם נוצרי ואומן יהודי ששילבו ידיים והעלו על נס את מאבקן של נשים באשר הן, תוך מתן ביטוי יפהפה לכך על מבנה בבעלות משפחה מוסלמית.

כך קרה שבסיומו של סוף שבוע מדמם, שבמהלכו נרצחו בדם קר אזרחים יהודים חפים מפשע בידי מחבלים, מתוך סערה פוליטית מתמשכת שלעתים נדמה כי תצליח לקרוע לחלוטין את החברה הישראלית - כשברקע מקומן של נשים בממשלה החדשה בישראל הצטמצם באופן מעורר דאגה - הצליח מיזם קטן, שנולד מתוך חלום גדול, להאיר מעט את החושך ולהפוך לסמל להצלחתן של נשים ליצור מציאות אחרת, גם אם הדרך עדיין ארוכה.

הכותבת היא חברת כנסת לשעבר

ציור תמיכה במחאה האיראנית בנצרת הצליח להאיר מעט את החושך | רות וסרמן לנדה‎‎

יזם נוצרי מארה"ב, אומן יהודי שעלה לארץ מחבר המדינות ומשפחה מוסלמית מנצרת שילבו ידיים לצורך ציור קיר יפהפה התומך במחאה האיראנית