ראשי הארגונים של יהדות ארה"ב חייבים להפסיק את השיח הקיצוני והמזיק ביחס לנעשה במדינת ישראל. הגיע הזמן להניח בצד את הדיבורים על קץ הדמוקרטיה ותחילת הפשיזם, על שלילת זכויות אדם, ועל כפייה דתית. במקום זאת, אנחנו יכולים וחייבים להביע את ביטחוננו המוחלט באיכותה המתמשכת של הדמוקרטיה התוססת של מדינת ישראל. זו מדינה שהיא התגשמותם של חלומות ותפילות של אלפי שנים.
הוויכוח הסוער המתנהל כעת בישראל על הרפורמה המשפטית מעמיד אלה מול אלה את התומכים בשמירה על הסטטוס קוו מול אלה המציעים להכניס תיקונים משמעותיים במערכת המשפט הישראלית. שתי העמדות האלה אינן בנות־השגה, ויש להתייחס אליהן כעמדות פתיחה במשא ומתן חקיקתי כואב. אנו יכולים וחייבים להביע את ביטחוננו המוחלט בכך שהמסלול שייבחר לבסוף ימצא את האיזון אשר ישקף את הערכים הדמוקרטיים העומדים ביסודו של הקשר הבלתי ניתן לניתוק בין ארה"ב וישראל, ערכים שמוצגים לראווה בתוך הוויכוח הזה עצמו.
לא משנה מהי הדעה שלנו על הרפורמות המשפטיות המוצעות ועל סוגיות נוספות, בכל מקרה איננו יוצאים נשכרים מאיסוף חתימות על מכתבים שתוכנם כולל הקצנה, והם זורעים נבואות זעם על עתידה של מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית. ואף על פי שיש בישראל קולות שדורשים מאיתנו, יהודי ארה"ב, להביע התייחסות לנושא הזה ולבחור צד, הרי שלמען יהדות ארה"ב - שתיקה ועמדה ניטרלית הן הדבר הנכון ביותר.
ראוי שגם בישראל תינקט זהירות. בעוד שאלה הנמצאים משני צדי המחלוקת הפוליטית בישראל ממשיכים לקדם בלהט את הוויכוחים על סוגיות של מדיניות, עליהם לדעת שגם אנחנו יהודי ארה"ב שחקן בסיפור, ואנחנו צופים בתשומת לב ובוחנים אך ההשפעה וההזדהות מצדנו על התוצאה. כפרפרזה על דבריו של אחד העם, יותר מששמרה יהדות אמריקה על מדינת ישראל, מדינת ישראל שמרה על יהדות אמריקה.
בעיני רוב יהודי הגולה, לא היהדות, אלא מדינת ישראל היא זו שאיחדה וחישלה אותנו כיהודים ומשמשת כעוגן החזק ביותר של זהותנו היהודית. גם הדאגה לביטחונה וגם הגאווה על הישגיה. שימור תחושת הזהות הזאת בין יהדות ארה"ב לבין מדינת ישראל הוא עניין בעל חשיבות עליונה, שגם יהודי ישראל וגם יהודי ארה"ב חייבים להציב בראש מעייניהם, משום שכעת תחושת הזהות הזאת נמצאת תחת סיכון גדול.
הסערה המושלמת הולכת ומתבשלת. בזמן שהזהות היהודית־אמריקאית נחלשת, ישראל, כפי שזה משתקף בממשלה החדשה המייצגת אותה, חווה נטייה פוליטית ודתית ימינה. אלה הן מגמות מנוגדות שלא סביר שיתהפכו בעתיד הקרוב, ואם לא תהיה אליהן התייחסות, הן עלולות לערער את ההזדהות של חלק גדול מיהדות ארה"ב עם מדינת ישראל. אם מנהיגים יהודים אמריקאים יצטרפו אל הקלחת הפוליטית בישראל, הם למעשה רק יחריפו עוד יותר את המצב.
על יהדות אמריקה ומנהיגיה לעשות בדיוק את ההפך: להביא אל הדיאלוג שלנו על אודות מדינת ישראל ועם מדינת ישראל את הנימוס וההבנה המאפיינים את החיים היהודיים באמריקה ואת האהבה הבלתי־מותנית שהייתה מאז ומתמיד סימן ההיכר של הקשר שלנו עם מדינת ישראל, קשר שאנחנו מוקירים מאוד. "בשוב ה' את שיבת ציון, היינו כחולמים, אז יימלא שחוק פינו, ולשוננו רינה".
הכותב הוא מנכ"ל ארגון ה־OU (ארגון הקהילות האורתודוקסיות) העולמי