השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הכריז מלחמת חורמה גלויה על היועמ"שית גלי בהרב מיארה. בין היתר, הוא מסרב שהיא תייצג אותו בבג"צים השונים באשר לחוקים שהוא מנסה להעביר בכנסת. האפשרות שאדם ייצג את עצמו בבג"ץ או יפנה לעו"ד פרטי אומנם קיימת, אך אפשרית רק ברצון היועמ"שית, ונראה שבמקרה הזה היא לא ממש מתלהבת מכך. ואולי חבל, כי זו ההזדמנות שבית המשפט יבוא חשבון עם בן גביר על כל מעלליו מאז מונה לשר.

באשר למפקד מחוז תל אביב ניצב עמי אשד, הרי שצדקה בהרב מיארה בכך שהטילה ספק בחוקיות ההדחה (כשבינתיים המפכ"ל רנ"צ קובי שבתאי חזר בו מכוונת ההדחה), שהרי שימוע לא נערך לו, והוא תנאי ראשון להדחה. בן גביר כנראה צריך לעבור סדנה בהבנת המציאות הקיימת סביבו על מנת שיפנים אותה. גם לא היה מזיק אילו בנוסף ללימודיו המשפטיים, היה משתלם קצת במדעי המדינה, כדי לדעת איך מדינה מתנהלת. מכל מקום, הגיע הזמן לשים קץ להשתוללות הבלתי אפשרית של השר המוזר הזה וחבר מרעיו, וחבל שבית המשפט לא יעשה זאת.

ומילה על בהרב מיארה. היא אינה היועמ"שית הראשונה שמנסים להדיח. למעשה, את כל ששת היועצים הראשונים מקום המדינה לפחות, ניסתה ממשלתם להדיח. החל מיעקב שמשון שפירא, דרך חיים כהן וגדעון האוזנר, המשך במשה בן זאב, מאיר שמגר ואהרן ברק. בפועל, אף שהסמכות לפטר יועמ"ש נתונה בידי הממשלה, היא מעולם לא עשתה זאת מסיבות שונות, לרבות חשש מדעת הקהל. וכאן המקום לתקן טעות נפוצה: יצחק זמיר לא הודח ב־1986 מתפקידו כיועמ"ש, אלא הודיע על התפטרותו טרם שקיבל מידע על פרשת 300.

לכן אני מעריך שגם בהרב מיארה לא ממש נתונה בסכנת הדחה, משום שלא נראה לי שהממשלה הנוכחית תנסה לעשות זאת – אבל אולי אני טועה.

למרות הטענות נגדה, בהרב מיארה אינה פועלת בוואקום | דעה

שתי החלטות ממשלה מעגנות את מעמד היועמ"ש – אחת מהן התקבלה בקדנציית נתניהו הראשונה. וצריך לשים קץ להשתוללות של בן גביר

להתחבר למציאות