אם חוק הגיוס החדש יעבור, ואכן יינתן פטור מלא לחרדים על בסיס פיצוי כספי למשרתי החובה, תהיה זו נקודת המעבר של צה״ל מצבא חובה לצבא מקצועי, כמו גם תחילת הסוף של הפרק הלאומי המפואר של מדינת ישראל כמדינה ציונית ושוויונית. לאחרונה כתבתי במאמר ב"מעריב" כי מדינת ישראל בדומה לשאר מדינות העולם עומדת בפני שאלת הזהות הלאומית של מעבר לצבא מקצועי. אלא שבניגוד ליתר האומות, אצלנו ההצעה למעבר כזה אינה נובעת מצורך, אלא מחולשה מנהיגותית פוליטית.

על פי חוק הגיוס שמקדמת הקואליציה, השירות בצה״ל ייראה כברירת מחדל כפויה וייצור את ״ישראל השלישית״ של ״חוטבי העצים ושואבי המים״, הפראיירים של המדינה. בתוך זמן קצר נראה שינוי בהרכב המתגייסים ובמוטיבציה שלהם. אולי, בדומה לצבאות מקצועיים, השכבות הסוציו־אקונומיות הנמוכות יראו בשירות פרנסה, אך מי שברירה כלכלית בידו - יעשה הכל כדי להימנע משירות. לצורכי קיומנו ומול אתגרים ביטחוניים כמו שלנו, עדיין צריך את כולם.

המצב של ישראל אינו מאפשר לשנות את סדר העדיפות הלאומי. לא רק שהביטחון מצוי בראש סדר העדיפויות, אלא גם שמול כל השינויים הגיאו־פוליטיים, המערכה של ישראל מול איראן עולה מדרגה ומתרחבת, ואיומי הטרור היומיומיים הפכו להיות חלק ממארג רב־זירתי מורכב יותר. המציאות הזו שמה את נושא הביטחון בעדיפות ברמה גבוהה הרבה יותר לעוד שנים רבות קדימה. ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה פגיעה, לא בהיקף הכוח ולא במוטיבציה של המתגייסים, והחוק המוצע בעניין זה הוא שגיאה גדולה, ללא קשר לכך שבהחלט יש מקום לפצות את המשרתים בצבא בצורה הולמת יותר. הידרדרות לצבא חצי מקצועי בהכרח תוביל לירידה בהיקף המספרי של החיילים בצבא החובה וביחידות המילואים, ולעלייה משמעותית בהיקף העלות התקציבית, בעת שאפילו לפיצוי הנוכחי המוצע אין בנמצא כיסוי תקציבי.

הבעיה המהותית ביותר היא החוסן החברתי. כל עוד חלק מהחרדים התגייסו והתקיימו מהלכים לקדם את השוויון בנטל, הייתה ביקורת אבל המצב הוכל. החולשה הפוליטית של הממשלה הנוכחית והאגרסיביות של החרדים לפטור את עצמם משירות בכלל, וללא כל תרומה אחרת לכלכלה ולחברה, מעמיקות את הקרע בין שני הציבורים. המצב הזה עלול להסיט את המאבק נגד הרפורמה המשפטית לכיוונים אחרים. אומנם בממשלה הבאה הכל עשוי להתהפך, ועם תום עידן נתניהו יקטן הכוח החרדי, אך גם כפייה הפוכה על החרדים - תזרע נזק גדול ביחסי האמון. את הבעיה ניתן להסדיר כיום בצורה טובה יותר על ידי חוק שירות לאומי רחב, שבמסגרתו ישרתו רוב החרדים שירות לאומי משולב בלימודים, וחלקם ימשיכו להתגייס לצה״ל.

נתניהו נדרש להיחלץ מהמלכוד שאליו נקלעה הרפורמה המשפטית, ויש ביכולתו להראות הצלחה ומנהיגות בכך שיתחיל תהליך ייסוד חוקה, שתוכל הן לגדר את התערבות בית המשפט העליון בהחלטות ממשלה, הן להגן על המיעוט וזכויות האדם והן להגביל את כוח השלטון והפגיעה העתידית בדמוקרטיה, ובנוסף להסדיר את יחסי הרוב והמיעוט, כולל חוק גיוס ושירות לאומי. עם הסברה נכונה, מהלך כזה יכול לזכות לגיבוי החרדים ולתמיכה מחלק מהאופוזיציה. 

הכותב הוא אלוף במיל', ראש אגף המבצעים לשעבר