כרב בישראל, אני לא בטוח שאני מתאים כל כך לדמות הרב כפי שהיא מופיעה בספריו של הסופר מאיר שלו ז"ל, שם לרוב הוא מופיע בדמות התם המובא אל הכפר, לעתים בעל כורחו, לצורך טקס דתי כלשהו. קצת עובדים עליו, קצת מנצלים אותו, וכשהוא שב סוף־סוף לביתו הוא מגלה שהוא צריך לחזור שוב אל הכפר, כיוון שבתו כבר הכירה שם מישהו.
אבל למרות שאני לא ממש מציית לטייפקאסט האמור, כשנסעתי ביום שישי האחרון לנהלל להשתתף בלווייתו של הסופר המוערך, רק ליתר ביטחון, העדפתי להשאיר את בנותיי בבית. במידה מסוימת הרגשתי שגם אני הגעתי לשם בעל כורחי, לא שחלילה נחטפתי בכפייה או באלימות, אבל כקורא בהחלט ניתן לומר שנשביתי בקסם כתיבתו המופלאה של מאיר, ומאוחר יותר, כשהכרתי אותו מעט באופן אישי, נשביתי עוד יותר בקסם אישיותו.
הכל התחיל בהתכתבות תמימה שהתנהלה בינינו בענייני ספרות וספריו, כאשר לפני כמה חודשים פנה אליי בהפתעה וביקש את עזרתי כרב לצורך עניין אישי כלשהו. יותר משהופתעתי מעצם הבקשה, הופתעתי שבעתיים להכיר את מאיר שלו האדם, שמעבר לאנושיותו הרגישה, והיותו מקבל כל אדם בגובה העיניים ובסבר פנים יפות, ומעבר לידענותו הכבירה ובקיאותו בתנ"ך שאותה כבר הכרתי, הסתבר גם שהיהדות והמסורת חשובות מאוד בעיניו, והוא רוחש להן כבוד, לא רק באופן תיאורטי כי אם גם באופן מעשי.
כשנודע לי על מחלתו וביקשתי את שם אמו כדי להתפלל לרפואתו, הגיב אומנם בבדיחה מפולפלת, אך נעתר בשמחה והודה על כך נרגשות. לצערנו התפילות לא נענו, ובימים שלפני הפסח, כשאיחרתי לפגישתנו המתוכננת שבה ביקשתי להעניק לו מצה שמורה לליל הסדר, כתב לי "מצטער, אני כבר בעניין אחר", עניין ממנו לא שב.
כשהצטופפתי בין מאות מלוויו בבית העלמין הקטן של העמק, לא הופתעתי כלל לגלות שמאיר ביקש לערוך לו לוויה יהודית אורתודוקסית. אבל כן הופתעתי לגלות, ואף לחוש צער, עד כמה הייתי חריג שם בנוף האנושי. שהרי במקרה הזה נוכחתי בעצמי לדעת איך די בקמצוץ אחד קטן של היכרות אנושית אישית, כדי למסמס חומות עבות ומבוצרות של ניכור ודעות קדומות.
כל כך הרבה פעמים במהלך חיי שמעתי מבני שיחי את המשפט המוכר: "אם רק כל הדתיים היו כמוך". המשפט הנדוש הזה הוא המשפט האהוב עליי ביותר והשנוא עליי ביותר בו זמנית. שהרי הסיבה היחידה לכך שלא כל הדתיים הם כמוני ולא כל החילונים הם כמוך היא העובדה שבשונה ממני וממך, אותם, את כל השאר, פשוט עוד לא הספקנו להכיר באופן אישי. היכרות אישית, חברות אמיתית, מחוללות פלאים. אהבת ישראל בלי חשבון, זה כל הסוד. את הסוד הזה עלינו לספר זה לזה, את הסוד הזה עלינו לגלות ולהפיץ, את הסוד הזה אני בטוח שגם מאיר ז"ל יסכים שעליו כן תספר לאחיך.
הכותב הוא שליח חב"ד בשכונות הצפון החדש ורב בית הכנסת "סי אנד סאן" תל אביב