עד 1953 הממשלה מינתה את השופטים וגם את שופטי בית המשפט העליון. אולם אז החלו לדון ברצינות בשיטת מינוי בחירת השופטים והוקמה הוועדה שקיימת עד היום, ובה שלושה שופטים, שני נציגי לשכת עורכי הדין, שני חברי כנסת (אחד מהאופוזיציה), שר המשפטים ושר נוסף. בסך הכל תשעה חברים. מדובר במינויים לא פוליטיים, ששמרו עד כה על עצמאות בית המשפט, ואין סיבה שלא יישמרו הלאה.
עד שנתניהו יכריז על ביטול המהפכה המשפטית, שמן הסתם תוליך לדיקטטורה ולאיבוד צביונה של מדינת ישראל, הרי שאת ההפגנות אין להפסיק, משום שאת השיר הזה לא צריך להפסיק. תזכורת: הצעת החוק הושלמה ומונחת על שולחן הכנסת, וזה עניין של דקות ספורות להעביר אותה.
רעשנית אנושית
חברת הכנסת טלי גוטליב חוללה לאחרונה סערה כשהכריזה בראיון כי ממשל ברק אובמה פעל נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו באמצעות מימון פרסומים שליליים נגדו. לפני כחודשיים היא העזה לטעון כי בגלל נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, היה פיגוע בירושלים. עוד היא אמרה כי כל אנשי המחאה הציבורית נגד המהפכה המשפטית הם בוגדים.
גוטליב הפציעה לחיינו הציבוריים רק בכנסת הנוכחית, לאחר שנכשלה בבחירות לתפקיד יו"ר לשכת עורכי הדין, וכן, נכשלה מאוד בפני הצוות שהיה צריך לקבוע את זהות פרקליט המדינה או פרקליטת המדינה. גוטליב, שנולדה בבני ברק למשפחה דתית, הצליחה להשתחל לכנסת בזכות שריון מקום ברשימת הליכוד לאישה חדשה. ב־2012 היא הגישה מועמדות לשיפוט, אך נפסלה במרכז הערכה למועמדים, בטיעון שאין לה מזג שיפוטי.
בשנת 2019 התמודדה לכנסת ה־21 במסגרת "מפלגת שווים", אך המפלגה קוששה 401 קולות בלבד וגוטליב נותרה מחוץ למשכן. גוטליב תומכת מאוד במהפכה המשפטית, והיא בהחלט בעד שהממשלה תקבע את דמות השופטים. לדעתה, נתניהו נסוג לחלוטין מהרפורמה, והיא הבטיחה שראש הממשלה עוד ישלם על כך בעתיד. בקיצור, גוטליב היא צרה צרורה, ומוטב שתנסה את דרכיה בכיוון אחר מאשר בפוליטיקה.