היסטוריונים שינתחו בעוד שנים את תקופת השפל שעוברת על עם ישראל בימים אלה - ידגישו כנראה שאחת הסיבות העיקריות שהביאו את עם ישראל למשבר הזה הייתה כשל מנהיגותי; היעדר מנהיגות כריזמטית ופרגמטית שיודעת מה חשוב ומה רצוי לעם ולמדינה; מנהיגות שיודעת לקבל וליישם החלטות קשות וכואבות.
האמת היא שהמדינה הזו לא קמה והפכה לנס בעיני כל העמים בזכות התפילות וקיום תרי”ג מצוות, אלא בזכות הציונות, שגרמה לצעירים יהודים רבים להגיד: התפללנו מספיק, שמרנו מספיק על החוקים והמצוות, חלמנו מספיק על הגאולה שלא מגיעה, הגיע הזמן לעשות, להקים מדינה - בית לעם היהודי בארץ האבות. הם עזבו בתים, משפחות, לימודים והגיעו לכאן לשממה, התיישבו על אדמות טרשים וביצות, לחמו בקדחת, ברעב ובכנופיות הערביות שהתנכלו להם, ולמרות הקשיים והמאבקים הקימו ערים וקיבוצים. היום יש מי שקורא להם, לבניהם, לנכדיהם: “פריבילגים”, “אנרכיסטים”, “סרבנים”.
מנגד עומדות דמויות כמו סמוטריץ’, בן גביר, רוטמן, דרעי ודומיהן, שרובם לא שירתו בצה”ל, ותרומתם לביטחונה ולחוסנה של המדינה שואפת לאפס. מול הסחף והטירוף הבלתי נתפס, יש חובה ליצור פה בדחיפות גוש אחדות שפוי ונאור: גנץ, לפיד, איזנקוט וכו’. חבל על כל שעה שחולפת. ההיסטוריה לא תסלח לכם אם לא תתאחדו עכשיו ומיד.
התרעות פיקוד העורף