“המדינה שלנו חשובה יותר מכל אדם, החוקה שלנו חשובה יותר מכל קריירה של אדם זה או אחר. ב־6 בינואר הנשיא לשעבר טראמפ דרש שאבחר בין החוקה לבינו. אני בחרתי בחוקה ותמיד אבחר בה”.
זה מה שצייץ אך לפני ימים אחדים מייק פנס, מי שהיה סגן נשיא ארצות הברית וסירב אז ללחציו של טראמפ לעבור על החוק ולמנוע את ההצבעה בקונגרס לאישור ניצחון ביידן בבחירות. פנס עמד כחומה בצורה נגד ניסיון ההפיכה של טראמפ ובעד הדמוקרטיה האמריקאית.
על אף ההבדלים החוקתיים בינינו ובין ארצות הברית, ועל אף הנסיבות השונות, הדמיון בין אירועי ה־6 בינואר ומהומות הקפיטול ובין חוקי ההפיכה המשטרית כאן, לפחות בכל הנוגע לתפקודה של דמוקרטיה תקינה, מתבקש. ישראל נתונה זה חודשים ארוכים בבליץ חקיקה דורסנית ומופרעת המאיימת לשנות את כללי המשטר של הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון.
המחאה המתגברת מכל חלקי החברה, מימין ומשמאל, אומנם מצליחה לעכב את החקיקה חסרת האחריות, אלא שעל אף האזהרות החמורות של ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה, על אף אזהרות כלכלנים בכירים בארץ ובעולם מריסוק הכלכלה הישראלית, ובעיקר על אף הקרע הגדול בעם והעובדה שישראל נמצאת על סף חורבן ממש, נתניהו, לוין, בן גביר, סמוטריץ’ ורוטמן לא עוצרים וממשיכים לשחק בגורלנו בעזות מצח הגובלת בהפקרות, ומצעד האיוולת המסוכן נמשך.
חברי הליכוד, חברי המחנה הלאומי הליברלי – תהיו מייק פנס, תהיו הילד ששם אצבעו בסכר, עצרו את הטירוף כי לא נותר עוד זמן. זכרו את מילותיו של פנס - “המדינה שלנו חשובה יותר מכל אדם, הדמוקרטיה שלנו חשובה יותר מכל קריירה של אדם זה או אחר".