מיותר לשאול כאן מה היה קורה אילו המחדל הנורא הזה היה מתרחש תחת ממשלות בנט, לפיד או גנץ, רוב העם בישראל מקווה ומאמין שבסיומה של המערכה הנוראה הזו ננצח והעם בישראל יתאחד ויתגייס לשקם את פצעי האסון הנורא ביותר שפקד את המדינה מאז הקמתה.
ואמנם כשהמלחמה עדיין בעיצומה, בשעות קשות אלה, ימים לאחר שנחשפנו למחדל המודיעיני, הצבאי והמבצעי כשלנגד עינינו אנו רואים את מחדלי תפקוד הממשלה בכל תחום שבאחריותה, מהזנחת ההגנה על יישובי הגבול עם הבטחות שלא מומשו, דרך הטיפול במשפחות החטופים-נעדרים ועד לפינוי הכושל של תושבי קווי העימות בדרום ובצפון.
כשרואים את החידלון, את חוסר האונים ואת התפקוד הלקוי של רוב משרדי הממשלה, של שרים ומנכ"לים, בשעה שגופים פרטיים, חברות, אזרחים טובים נרתמו למלא את מקום הממשלה ונותנים מענה מרומם נפש לרוב מחדליה, בגלל עובדות אלה יש חובה לעורר ולהציב את תפקוד הממשלה והעומד בראשה בראש סדר היום.
למרות שאנחנו בעיצומה של מערכה, הממשלה הכושלת הזו היא זו שמנהלת את המדינה בשעות קשות אלה. בידיה השררה, ההחלטות, הכסף ובידיה גורל המדינה - עתידנו, ויש כאן מקום לשאול בדאגה האם היא אכן ראויה לכך?
בשעות קשות אלה, אנחנו לא מפסיקים לשמוע: "למה נתניהו לא מתנצל, לא מודה בטעויות שנעשו ובעיקר לא לוקח אחריות כמו שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש אמ"ן?", נתניהו כבר לא צריך לקחת אחריות, האחריות הלאומית של עם ישראל, של הציבור הרחב במדינה היא זו שתיקח ממנו את האחריות ואותו ממשרד ראש הממשלה, הרבה יותר מהר ממה שרבים מתומכיו חושבים.
בשעות אלה ברור וניכר שנתניהו כבר נערך לקראת המפץ הגדול, לקראת ועדת החקירה שתקום לבדוק את מחדלי האסון הנורא הזה לאחר המלחמה. נתניהו כבר מכין את קו ההגנה שלו שבוודאי יתבסס על מחדלי מערכת הביטחון על כל מרכיביה, וכמו שצפוי מנתניהו - הוא יכלול בקו ההגנה הזה את האחריות של ראשי הממשלה נפתלי בנט ויאיר לפיד שכיהנו כאן לאורך שנה וחצי לפני שובו לראשות הממשלה בינואר האחרון, כשאף אחד לא יופתע אם נתניהו יפליג באחריות על המחדל הזה עד ראשי הממשלה יצחק רבין (אוסלו) שרון (התנתקות) אולמרט ואהוד ברק.
כאן מומלץ לנתניהו לקרוא היטב את עדותו מ-2007 בוועדת וינוגרד שנבחרה אז לבדוק את ארועי מלחמת לבנון השנייה, שם אמר נתניהו בין השאר: "תפקודה של מערכת הביטחון הוא משני, האחריות על ביטחון המדינה היא של הקברניט המופקד, כראש ממשלה אתה נבחר על מנת לדאוג לביטחונה של המדינה", זה בהחלט יכול לשמש פסק הדין של הוועדה שתקום על תפקודו של נתניהו
במקרה זה, לא משנה אם זו תהיה ועדת חקירה ממשלתית כפי שנתניהו רוצה ופועל להקים, או אם זו תהיה ועדת חקירה ממלכתית, כשההבדל ביניהן ברור מאוד. לכל ישראלי ברור שרצועת עזה לא תחזור להיות אותה עזה שהייתה כאן עד ה-7 באוקטובר. באותה נשימה ניתן לומר שגם מדינת ישראל לא תשוב להיות אותה מדינה. המחדל הנורא הזה חשף את כל תחלואי הממשלה הכושלת הזו, ובעיקר את המנהיגות הכושלת של נתניהו כ"מר ביטחון" כפי שהסוגדים האדוקים שלו כינו אותו והוסיפו לא אחת: "ראש הממשלה הטוב ביותר שהיה כאן".
אסון ה-7 לאוקטובר הביא איתו גם את סופו של עידן הביביזם, עידן שבו תומכי ביבי נתניהו הכתיבו כאן את סדר היום, זאת לאחר שרבים מאוד מאותם תומכי ליכוד-נתניהו למדו להבין על בשרם, כמה הם טעו ולא ראו את העובדות שחושפות בשעות קשות אלה את נתניהו וממשלתו במערומיהם.
האסון הזה יביא איתו רוח ישראלית חדשה שנשבה כאן לאורך החודשים האחרונים במחנה המפגינים והמתנגדים לשינוי המשטר בישראל. המשמעות ההיסטורית של ימין ושמאל כמעט ולא תהיה קיימת, משב הרוח החדשה הזו תביא איתו ישראליות אחרת, שונה, פרגמטית, ציונית, ליברלית שמבוססת על יושרה והדדיות, שדואגת לחינוך, לבריאות לביטחון החוץ והפנים. קיצונים, משיחיים ומי שאינם נושאים בנטל יהיו בבעיה.