את המאמר הזה היה לי קשה לכתוב. כתבתי ומחקתי, מחקתי וכתבתי. יהיו שיגידו שמדובר בדעה לא פופולארית, שיגידו. אני שלם איתה וחשוב לי שכמה שיותר יקראו ויביעו את דעתם עליה ועל השלכותיה. נתחיל.
ממשלת ישראל קבעה כיעד העליון של המלחמה אליה יצאנו בעקבות הפוגרום שהתרחש בשמחת תורה - 7 באוקטובר 2023: חיסול, מיגור והשמדת החמאס. המטרה השנייה שהממשלה הציבה היה כמובן שחרור החטופים. כל יתר מטרות המשנה נלווים לשתי מטרות אלו ובטלות אגבן.
בניגוד למה שרבים נוטים לחשוב כאילו אין סתירה בין השמדת החמאס לשחרור החטופים, חשוב שאנחנו נהיה כנים עם עצמנו ונבין שיש סיכוי לא מבוטל שהמהלכים הצבאיים-מלחמתיים שנצטרך לעשות כדי להשמיד את החמאס, עלולים בצורה עקיפה, וללא כוונת מכוון, לפגוע במימוש המטרה של שחרור החטופים. כדי שחלילה לא נמצא עצמנו בסוף המלחמה בלי שהצלחנו לממש אף אחד משתי מטרות אלה, הגיע הזמן להסתכל בלבן של האמת בעיניים ולומר שהפעם חייבים להתנהל בצורה חכמה, יצירתית ואחרת.
כלפי מה הדברים אמורים? עסקה לשחרור החטופים. אומר בצורה ברורה ובקול רם וצלול - אני בעד עסקה לשחרור החטופים. עסקה שעיקריה הם אלה:
1. שחרור כל המחבלים הפלשתינים שנמצאים בידינו, כולם עד האחרון שבהם.
2. השחרור ייעשה לקטאר או לכל מדינה שלישית אחרת.
3. ייאסר על כל האסירים לחזור לרצועת עזה או יו"ש. חזרה לכאן הוא גזר דין מוות לאותו מחבל.
בתמורה, שחרור של כל החטופים שלנו, כולם בלי יוצא מן הכלל, כולל החזרת גופותיהם של אורון שאול והדר גולדין ז"ל ושחרור כל הישראלים שנמצאים בידי החמאס או כל ארגון אחר ברצועת עזה. מיד עם ביצוע העסקה יוכל צה"ל להוריד סופית את הכפפות ולא לחשוש שפעילותו עלולה לסכן את שלום החטופים שלנו במעמקי הרצועה. בל נשלה את עצמנו, כל עוד תתבצע עסקת שחרור החטופים תמיד ינקר החשש הקטן שמא במעשינו אנחנו פוגעים בשלום החטופים.
כחלק מעסקת שחרור החטופים, וזאת נקודה שחשוב להבליט ולהדגיש, המדיניות שלנו בבתי הסוהר כלפי האסירים הביטחוניים בישראל תשתנה מהקצה אל הקצה. מרגע ביצוע העסקה החגיגות של האסירים הבטחונים שבבתי הכלא יסתיימו. מרגע ביצוע העסקה כל אסיר ביטחוני – מילה מכובסת למחבל - יקבל שעה אחת הליכה מחוץ לתאו. כל יתר 23 שעות הוא יהיה דחוס בתאו המצחין והמחניק. אין טלוויזיות, אין יותר אוכל שהם מכינים בעצמם לעצמם, אין קורסים באוניברסיטה. יש ביקורים מינימליים לפי תנאי הצלב האדום.
כל סטייה מהחוקים החדשים הללו תיתקל בענישה מחמירה ביותר, ובקיצור הצינוק ככל הנראה יככב בחיי רוב האסירים הביטחוניים כחלק משגרת יומם בין הסורגים. נגמרה התקופה שהאסירים הביטחוניים שלטו בסדר יומם בכלא והציבו דרישות. מרגע ביצוע העסקה וניקוי בתי הכלא מכל המחבלים הישנים, כל אסיר ביטחוני חדש יבין שהוא אסיר ביטחוני בלי שום פריווילגיה פרט לעובדה שהוא נושם.
האם הצעה זו אידאלית? ממש לא! האם היא יכולה להביא לסיום סאגת החטופים שלנו? ייתכן מאוד. האם זה טוב לשינוי המדיניות כלפי אסירים ביטחוניים? חד משמעית כן.
כעת, כל מה שצריך זה אומץ לב, חשיבה יצירתית וביצוע מהיר. אגב, חייבים להעביר לחמאס שלא מדובר בהצעה פתוחה. הצעה זו תקפה לפרק זמן מאוד מצומצם. אם הם לא יענו בחיוב להצעה נתחיל מיד בפגיעה קשה מאוד בתנאי המאסר של כל האסירים הביטחוניים. וכמובן ככל שיעברו הימים והשבועות נגביר את הלחץ הצבאי על החמאס. בנוסף, כל השיח על הפסקת אש יורד מהפרק. בתי החולים שמתחתם מסתתרים רבי מחבלים הופכים ליעדים לגיטימיים. הלחץ עליהם יהפוך את חייהם לגיהנום.
בנוסף, אם החמאס לא יענה בחיוב להצעה זו נפנה לדעת הקהל העולמית ונציג את עמדתנו המתחשבת אל מול עמדתם הבלתי מתפשרת. גם במישור ההסברתי הצעה זו טובה עבורנו.
ובנימה אישית: הצעה זו קשה מאוד עבורי. שחרור מחבלים עם דם על הידיים מנוגד לתפיסת עולמי הביטחונית-ציונית- יהודית בסיסית. חשוב שכולנו גם נזכור שהחיים הם לא תוכנית כברשתך. לא מגיע למחבלים האלה לראות אור יום בחופש, אבל בנסיבות שנוצרו לא לחופש שלהם אני דואג כי אם לחייהם של מאות החטופים שנמצאים בידי החיות הדו-רגליות הללו. חשוב גם שכולנו נזכור שהאסירים הללו הם לא המטרה, הם אמצעי. פיונים קטנים חסרי משמעות שאם נוכל להשתמש בהם כדי להשיג הישג ביטחוני, מדיני, מורלי דיינו. חשוב לכולם להבין שבאופן כללי, ובמיוחד בימים טרופים אלה, חובתנו להתמווד עם הקלפים שיש בידנו. זה לא הוגן. זה לא יפה אבל אלה החיים.
כי בסופו של דבר נזכור ולא נשכח ש:
החטופינו חשובים לנו.
המורל הלאומי שלנו חיוני לנו.
הניצחון שלנו קיומי עבורנו.
הכותב הוא לשעבר הקונסול הכללי של ישראל בדרום-מערב ארה"ב ויועץ ראש הממשלה בנימין נתניהו.
התרעות פיקוד העורף