הסכמי השלום עם מדינות ערב השכנות הם מנוע עוצמתי שיש לשמר

בשבת התקיימה פגישת פסגה בירדן בין מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן ובין שרי חוץ ממדינות ערב, ירדן, מצרים, ערב הסעודית, איחוד האמירויות, קטאר והרשות הפלסטינית. חשוב לשמוע את דבריו של מזכיר המדינה האמריקאי, ששוב חיזק את ידיה של ישראל והדגיש את זכותה להגן על עצמה ושוב השמיע את הסתייגותה של ארצות הברית מהמעשים המפלצתיים של חמאס באותו יום שבת נוראי, וממעשיו נגד תושבי עזה, שהפכו למגן אנושי של מפלצות האדם האכזריות ברצועה.

במפגש של נציגי מדינות ערב השכנות שלנו, אשר עם חלקן יש לנו הסכמי שלום והידברות, נאמרו דברים נוקבים נגד האגרסיביות של התגובה הישראלית ונגד הנזק העצום שנגרם לעזה, אך חשוב לשים דגש על מה שנאמר ועל מה שלא נאמר.

בסיום נאומו במסיבת העיתונאים שנערכה בתום המפגש אמר שר החוץ הירדני איימן א־ספאדי שהוא רואה גם את העתיד הטוב שיכול לצמוח מהמצב, כששני הצדדים ייכנסו להידברות וילדים ישראלים ועזתים יחיו בשלום זה לצד זה. דבריו הפתיעו אותי מאוד. הייתי מבקשת לראות תחילה מציאות זו גם בין ילדים ישראלים לירדנים. הקשרים של ישראל עם שכנותיה הערביות, לרבות אלו שעמן יש לנו הסכמי שלום, הם לב לבו של גיבוש הקונצנזוס סביב לגיטימיות המלחמה. לא ירדן ולא מצרים היו מוכנות לנקוף אצבע לטובת קליטת פליטים עזתים בשטחן. כל אחת מהן טענה שיש לה דאגות אזרחיות משלה לטפל בהן, ואין מקום לפליטים עזתים אצלה. אף אחת מהן לא הביעה נכונות להיכנס לרצועת עזה, בשיתוף כוח בינלאומי מגן, כדי לנהל אותה ביום שאחרי מיטוט חמאס.

מה שבלט במפגש הזה, גם אם לא נאמר, הוא הרצון לגבש תמיכה של מדינות ערב השכנות בלחימה באויב המשותף. חמאס הוא ארגון גי’האדיסטי פנאטי המאיים על המזרח התיכון ועל העולם כולו. זה המקום לשנות את הרטוריקה. ישראל יצאה למלחמה צודקת ועיקשת באויב המסרב לתת לנציגי הצלב האדום לבקר את מאות החטופים שבידיו. ישראל צריכה להראות לעולם שהאחריות להפסקת האש היא על חמאס. במקביל, עליה לקבל את תמיכת קואליציית המדינות הערביות לכך שהפסקת אש תהיה תמורת ביקור של נציגי הצלב האדום אצל החטופים הישראלים. אם חמאס יסרב, זה יציג אותו באור שלילי, לא אותנו. ישראל מאפשרת פרוזדור הומניטרי לתושבי רצועת עזה, ומה היא מקבלת בתמורה? עוד מטחי טילים.

הסכמי השלום עם מדינות ערב השכנות הם מנוע עוצמתי שיכול להיות בסיס לקואליציה משותפת שיש לטפח, לחזק ולשמר. אומנם ירדן החזירה את השגריר שלה מישראל והשגריר הישראלי כבר מזמן חזר ארצה, אך על מדינת ישראל לטפח ולשמר את היחסים הדיפלומטיים ולהבטיח שיתופי פעולה מדיניים. “כוחנו באחדותנו” נכון גם ליחסי החוץ של ישראל עם שכנותיה.