הדילמה הקשה וחסרת התקדים שבפניה עומדת הממשלה - האם לקדם עסקה עם חמאס, תוך ויתורים מפליגים, שחרור אלפי מחבלים והפסקת המלחמה - היא קורעת לב. יש המון אמפתיה ולב מחבק למשפחות החטופים, הדורשות את שחרור יקיריהן עכשיו. אולם, כמו בכל מו"מ, קיימים קווים אדומים, שגם משפחות החטופים קרועות וחלוקות בדעתן לגביהם.
דרישת חמאס להפסקת המלחמה ונסיגת כוחות צה"ל מהרצועה, תוך הבטחה ישראלית שאחרי שחרור החטופים המלחמה לא תתחדש, היא דרישה דרקונית, שספק גדול אם הממשלה יכולה לקבל. שכן, הפסקת אש קבועה פירושה ויתור על הדרישות שבשמן יצאנו למלחמה ־ השמדת יכולתו הצבאית של חמאס, חיסול מנהיגיו ושימור כוח ההרתעה של צה"ל מול אויב אכזר לא פחות, חיזבאללה.
התוכנית של חיזבאללה וחמאס, בעזה ובגדה, הייתה לצאת למתקפה משולבת, תוך ירי טילים מדויקים למרכז הארץ, כיבוש יישובים בצפון ובדרום ויצירת כאוס נוראי. המתקפה טורפדה על ידי ארה"ב, ששלחה לאזור כוח ימי ואווירי חסר תקדים יחד עם איום מפורש לטהרן, לבל תצטרף למלחמה כוללת. הכוח האמריקאי, שברובו כבר עזב את האזור, מצביע על אפשרות שישראל ויתרה בשלב הזה על המכה הראשונה מול חיזבאללה ותמתין לשלב מאוחר יותר ולאישור האמריקאי, אולי אחרי הבחירות בארה"ב. האמירות הלא אחראיות, המזיקות והתבוסתניות של עיתונאים מסוימים וגורמים פוליטיים, כאילו ישראל לא תצליח לקיים את מטרות המלחמה ובעצם הפסידה במערכה, הן חסרות אחריות ואינן נכונות בעליל. גם אם המלחמה תיעצר, הלקח שחמאס ועוזריו למדו הוא שבעל הבית השתגע. כשתושבי עזה יחזרו למה שהיה פעם ביתם, הם ימצאו ארץ חרבה שיידרשו שנים רבות לשקמה.
הלקח שעל ישראל להפיק הוא שמדובר במלחמת דת, ושאויבינו לא יזנחו את האידיאולוגיה הגורסת שאנחנו נטע זר באזור. הם לא יסתפקו רק בשטחים ובכסף, הם חפצים גם בעכו, בתל אביב ובחיפה. יש לקוות שמנהיגות פלסטינית של דור חדש שאולי יקום בעתיד תבין שישראל תישאר כאן לעד.
התרעות פיקוד העורף