ניצחון במלחמה מול החמאס? רק אם החטופים יוחזרו | דוד בן בסט

האם יש בינינו מי שעדיין חושבים שיש אנשים תמימים ובלתי מעורבים בעזה? ייתכן, אבל מספרם קטן וקולם לא נשמע.

כותב ביאליק בשירו על השחיטה: "נקמת דם ילד קטן עוד לא ברא השטן ואִם יֶשׁ צֶדֶק – יוֹפַע מִיָּד! אַךְ אִם־אַחֲרֵי הִשָּׁמְדִי מִתַּחַת רָקִיעַ. הַצֶּדֶק יוֹפִיעַ – יְמֻגַּר־נָא כִסְאוֹ לָעַד!

אם יש בעזה מי שמאמינים בצדק, מדוע אין התקוממות נגד הרוצחים הברברים, שטבחו, רצחו ואנסו בשבת הארורה? מעשי ההתעללות נמשכים בשעה ששורות אלה נכתבות, ו"בלתי מעורבים", אם בכלל יש כאלה, מחרישים - והם שותפים לזוועות. כמה היינו נאיביים לחשוב שאפשר להגיע לדו־קיום עם תתי־אדם.

הרשו לי לספר לכם סיפור אמיתי, שבסופו אתם תחליטו:

אומנית מכפר עזה שבעוטף, שהאמינה בשלום עם הפלסטינים, ערכה תערוכה בשיתוף עם אומנים מרצועת עזה. היא פרסמה את כוונתה בפוסט בעמוד הפייסבוק שלה. מוחמד, צלם מהרצועה, השיב לה. הם התכתבו במשך חודשים. היא שלחה לו תמונות מהעוטף, והוא החזיר לה תמונות מהרצועה. התערוכה התקיימה בפברואר 2023 - וזכתה להצלחה רבה. מטרת התערוכה הייתה להראות שדו־קיום אפשרי, שערבים ויהודים יכולים לחיות יחד.

ב־7 באוקטובר, השבת השחורה, האומנית הישראלית הייתה בממ"ד שלה בכפר עזה. הטלפון צלצל, על הקו היה מוחמד, החבר מהפייסבוק. הוא שאל אותה לשלומה, ותחקר אותה אם היא לבד ואם יש חיילים בכפר עזה. רק אז היא הבינה שבכל הפעמים שהם שוחחו במהלך חודשים, הוא ניסה לדלות ממנה פרטים על חיילי צה"ל ומיקומם.

רק בבוקר ה־7 באוקטובר התברר לה ש"הצלם" הוא איש חמאס, שהשתתף בטבח ותיעד אותו. אחת מתושבות העוטף, אשת שלום אמיתית, שגם היא האמינה שדו־קיום אפשרי, התכתבה עם תושב עזה ברשתות החברתיות. אחד מהם היה איש חמאס, שאותו פגשה ב־7 באוקטובר כשנחטפה מביתה ונרצחה בדרך לעזה.

האנשים המדהימים בעוטף הגנו בגופם על המדינה, נרצחו, עונו ונחטפו. לבנו כואב, וחובתנו לעשות הכל כדי להחזיר את החטופים. אם הם לא יחזרו בשלום - לא ניצחנו את המלחמה.