קאריס וויטי, מייסדת ומנכ"לית מכון המחקר והמדיניות קבוצת SIGNAL, העוסק ביחסי ישראל-סין וסין והמזה"ת, אומרת כי "יש לסין הרבה מה להפסיד ממלחמה אזורית. סין צריכה רמה מסוימת של יציבות במזרח התיכון, ובמיוחד ביחס לקווי התקשורת והתעבורה הימיים המאפשרים מסחר גלובאלי. כמעט 50% מיבוא הנפט הסיני מגיע משש מדינות במפרץ".
עוד היא מוסיפה כי "הסחר של סין עם המזה"ת הגיע ליותר מחצי טריליון דולר ב-2022 ו60% מן הסחר של סין עם אירופה עובר בתעלת סואץ. באותה נשימה, סין לא מעוניינת להיראות כמו תומכת של ישראל או ארה"ב בהקשר המלחמה בין ישראל לחמאס. הדבר נעשה אפילו ברור יותר, כאשר הודיעו חברות השילוח וההובלה הסיניות OOCL וחברת האם שלה, COSCO, כי לא יבצעו עוד משלוחים לנמלי ישראל וממנה״.
וויטי מציינת כי ללא קשר לסיום העסקים של COSCO עם ישראל, חברת השילוח הסינית עדיין נתונה לעליות המחירים המשמעותיות בתחום. הדבר גם מפעיל לחץ על בייג'ינג, בשל היבוא המשמעותי של חומרים קיומיים כמו מזון ואנרגיה. במילים אחרות – סין סובלת מהתקפות החות'ים, אולי אפילו יותר ממדינות אחרות.
וויטי: "נראה כי בייג'ינג אובדת עצות כיצד לנהל את הסכסוך בים האדום כך שיתאים לאינטרסים שלה. מצד אחד, היא מגנה תקיפות על ספינות העוברות בנתיב המים. מצד שני, היא מבקרת ירי רקטות נגד החות'ים, ומציינת שאין תמיכה מצד האו"ם בתקיפת החות'ים. זו כנראה הפעם הראשונה שהמדיניות הסינית במזרח התיכון תקועה, לסין יש אינטרסים סותרים משמעותיים שחוסמים את מרווח התמרון שלה באזור".
ניו סינצ'ון, האחראי על מחקרי המזה"ת במכונים הסיניים לחקר היחסים הבינלאומיים (CICIR) הזהיר ש-"אם המזה"ת ייגרר למלחמה כוללת הרי שסין, שותפת הסחר הגדולה ביותר של האזור וקניינית הנפט הגדולה ביותר שלו, תהיה גם הקורבן המשמעותי ביותר".
עוד מוסיפה וויטי כי אף פעם לא היה ספק באיזה צד סין נמצאת – תמיד היה זה הצד סין. "טוב תעשה ממשלת ישראל אם ב'שש אחרי המלחמה' תערוך בחינה מעמיקה של האינטרסים הסינים בישראל ובאזור ותבין מהם מנופי ההשפעה המצויים בידיה, במטרה להשיג הישגים פרקטיים וגיאופוליטיים ולהיות שחקנית משמעותית, ולא צופה מן הצד".
התרעות פיקוד העורף