הבעיה הגדולה שלי עם הכנס היא ששרים וחברי כנסת בחרו להגיע אליו ולתמוך בו, כשאנחנו יודעים שכל דבר קטן שאומר שר כזה או אחר בעת הזאת זוכה לכותרות לא מחמיאות בדרך כלל ברחבי העולם ויכול להסיח את דעתנו מהמטרות המרכזיות של המלחמה. אני רוצה לשאול את משתתפי הכנס: ההתיישבות בעזה היא באמת הדבר שהכי חשוב עכשיו? אין לנו עוד בעיות ואתגרים לטפל בהם?
אם נוח לכם לשכוח אז אני אזכיר לכם: הבעיה המרכזית שלנו היא שבחלוף למעלה מ־100 ימי מלחמה סינוואר מנהל את האירוע הזה, שולט על מה שנכנס לעזה ולא מספק שום מידע על החטופים שלנו, נסראללה משחק איתנו איך שהוא רוצה וכמובן שמאות אלפי אנשים מפונים מהבתים שלהם כפליטים בארצם. כל אלה הם רק חלק קטן מהבעיות הדחופות והבוערות ביותר שאתם מתעלמים מהן בעצם הדיון בסוגיה הזאת.
עוד עניין שחשוב לי להתייחס אליו בהקשר של הכנס הזה הוא שהמארגנים קראו לו "כנס הניצחון". איזה ניצחון בדיוק? אתם חולמים או חיים במדינה אחרת? האם מאות אלפי אנשים מפונים החיים כפליטים בארצם זה הניצחון שלכם? לפני שמדברים על "ניצחון" בדמות התיישבות בעזה, בואו ניישב את הגליל ואת יישובי עוטף ישראל בדרום ואז אני אוכל לארגן איתכם כנסים כמה שתרצו. זאת המטרה המרכזית.
לכל השרים וחברי הכנסת שהיו שם אני רוצה לומר עוד משהו: תפסיקו לתקוע אצבע בעין ולהיות שותפים לאירועים רק בשביל כותרות בטלוויזיה ובאתרי החדשות ולהדליק אש בחברה הישראלית. יש מדינה לנהל ומלחמה לנצח בה. רק בזה אתם צריכים להתעסק עכשיו.