ההחלטה של מודי'ס להוריד את דירוג האשראי של ישראל עוררה סערה בסוף השבוע והעלתה חששות לגבי המסלול העתידי של הכלכלה הישראלית. אולם, אני סבורה כי למרות שההחלטה עשויה להיראות מרתיעה במבט ראשון, היא גם מהווה הזדמנות ייחודית לקובעי מדיניות ישראלים לכייל מחדש את האסטרטגיות הכלכליות שלהם ולטפח צמיחה בת־קיימה.
להורדת הדירוג יש השלכות משמעותיות על כלכלת ישראל, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. אחת ההשלכות המיידיות היא העלייה הפוטנציאלית בעלויות ההלוואות לממשלת ישראל ולעסקים. דירוג אשראי נמוך יותר עלול להוביל לריבית גבוהה יותר על איגרות חוב והלוואות ממשלתיות, הגבלת הגמישות הפיסקלית ובלימת יוזמות השקעה. יתרה מכך, הורדת הדירוג עשויה לשחוק את אמון המשקיעים, לעורר יציאות הון ולבלום את הפעילות הכלכלית.
ואם זה לא מספיק, הורדת הדירוג עלולה להחריף את האתגרים הקיימים במשק הישראלי, לרבות אי־שוויון בהכנסות וגירעונות פיסקאליים. עם גישה מופחתת לאשראי בר־השגה, הממשלה עלולה להיתקל בקשיים במימון תוכניות רווחה חברתית ופרויקטי תשתית מורכבים, מה שעלול להפריע למאמצים להתמודד עם פערים סוציו־אקונומיים ולקדם צמיחה. בנוסף, הורדת הדירוג עלולה לערער את האטרקטיביות של ישראל למשקיעים זרים, לצמצם את הסיכויים להשקעות זרות ישירות ולבלום חדשנות טכנולוגית ויזמות.
יתרה מכך, טיפוח סביבה עסקית נוחה וקידום רפורמות מבניות חיוניים לחיזוק הסיכויים הכלכליים ארוכי הטווח. ייעול תהליכי רגולציה, הפחתת מכשולים ביורוקרטיים ושיפור השקיפות וסטנדרטים של ממשל תאגידי יכולים לשפר את התחרותיות ולמשוך השקעות זרות. בנוסף, השקעה בפיתוח הון אנושי וטיפוח מערכות אקולוגיות של חדשנות יכולה להניע רווחי פרודוקטיביות ולעורר גיוון כלכלי, ולהפחית את ההסתמכות על תעשיות מסורתיות.
וחשוב מכל – במקום לדבר סרה על מודי'ס, על קובעי המדיניות לנהל דיאלוג בונה עם סוכנויות דירוג אשראי בינלאומיות, כדי לטפל בחששות ולהעביר בצורה נכונה את חוסנה של כלכלת ישראל. איך עושים זאת? על ידי ניסוח חזון כלכלי קוהרנטי והפגנת מחויבות לטיפול בפגיעויות מבניות - ישראל יכולה למנוע הורדות דירוג נוספות.
התרעות פיקוד העורף