באותה שבת ארורה הלב של כולנו נופץ, ואיתו נופצה גם ההנחה שאנחנו יושבים במולדתנו לבטח, בשקט ובשלווה. יחד איתנו נשברו לבבות מיליוני יהודים בכל העולם, שחשו את שותפות הגורל יותר מאי פעם, שחשו שייכות ואחריות לישראל ולביטחונה ממש כמונו. גם הם הזדעזעו ונכנסו להלם מעוצמת השנאה והאכזריות שהופגנה כלפי יהודים. ויחד איתנו, גם הם, בני קהילות יהודיות בכל רחבי העולם, שחווים גילויי שנאת יהודים ביתר שאת מאז השביעי באוקטובר, שואלים שאלות ומבקשים לבנות ולהיבנות מחדש, חזקים ונחושים יותר.
ההתקפה הרצחנית ניפצה הרבה קונספציות ושינתה לעד דפוסי חשיבה ותפיסות יסוד. שנאת היהודים לא רק שלא פגה מן העולם, אלא אף התעצמה ונעשתה אכזרית וכואבת. אולם יש אמת אחת שדווקא התעצמה והתחדדה על רקע המשבר: שותפות הגורל. הקשר הבלתי ניתן לניתוק בין העם בישראל ליהדות התפוצות והמשמעות העצומה שיש למדינת ישראל חזקה ויציבה, לא רק עבור מי שחי פה, אלא עבור עולם היהודי כולו.
בשבעת החודשים האחרונים, יהודים מכל העולם כמהים להביע את שותפותם באחריות כבדת המשקל למדינת ישראל ולעם ישראל. הם אומנם חיים ברחבי העולם, לעתים תכופות במדינות שמספקות איכות חיים גבוהה, אך הם חשים אחריות ורצון להשתתף בנטל השמירה על מדינת ישראל.
הקשר הזה אינו מובן מאליו והוא עומד כעת באחד המבחנים הקשים מאז הקמת המדינה. האנטישמיות הגואה בקמפוסים, לצד גל של שנאה אנטי־ישראלית ויהודית וגילויי תמיכה במרצחים, מקשים על צעירים יהודים, שמשלמים מחיר על תמיכתם בישראל. שעת הדחק הזו רק מדגישה ומדגימה, פעם נוספת, את אחדות הגורל של כל חלקי העם היהודי. אין אתם ואנחנו. כולנו יחד במלחמה הזו. לצערי, גם היום לא כולם מבינים את החשיבות ואת המשמעות העמוקה של הידוק הקשר עם יהדות התפוצות לטובת הביטחון הלאומי של ישראל.
לצד הכאב, אנחנו יכולים להרים את ראשינו בגאווה. מהשבר הנוראי אנחנו בונים ישראל חזקה ומאוחדת יותר, בשיתוף יהדות העולם. באופן פרדוקסלי, ההתקפה של אויבינו חיזקה את הקשר בין היהודים ברחבי העולם, והדגישה את החשיבות של להיות מאוחדים. הם רצו להחליש וחיזקו, רצו לשבור וחיברו. הם רצו להרוס ואנחנו נבנה.
התרעות פיקוד העורף