אפשר לומר "באשר יגורתי בא לי" ולהניח ששבתאי העריך בסתר ליבו שהשר המכהן לא יבחל באמצעים ויחפש את ראשו, אם לא יצדד בדרכו. אמירות שנאמרו על ידי המפכ"ל במסגרת ישיבות ביחס למאבקיו מול השר בעניין מינוי בכירים במשטרה, דלפו אל שולחנו של השר, ככל הנראה מידי אוייבים מבית, או לחילופין - כאלה שמוגדרים בלשון העם כ"מלחכי פינכה" המנסים לתפוס מנדט אצל השר הממונה.
שבתאי, יכול להסתכל על הקדנציה שלו כמפכ"ל ולחלק אותה לשלושה חלקים. בחלק הראשון ההישגים שצבר, ובראשן תגובת המשטרה למתקפה חסרת התקדים בשביעי באוקטובר, התמודדות עם אירועי פח"ע וקידום המערך הארגוני. בחלק השני, הכשלונות או "הפאשלות" בדרך ובמרכזן הטיפול הלקוי (או היעדר הטיפול) בפשיעה במגזר הערבי. הרי בסופו של יום, הגם שנתפסים אלפי נשקים, עדיין מבחן האמת של המפכ"ל הוא מבחן התוצאה, וכאן בשנתיים האחרונות המשטרה נוחלת כשלון חרוץ, ולא רק היא, חשוב להדגיש ולציין.
שבתאי הוא קצין מוערך, המוגדר בפי מקורביו "שור אמיתי, שלא מתרגש מההתנהלות של השר והניסיון להשפילו. הוא ספג קליעים בגוף ולא נכנע. אז אם כל הכבוד, בן גביר לא ירתיע אותו". ועדיין , השור הזה מעד באמצע הדרך כשנכנע ללחצים של השר וכדי להאריך את כהונתו בחצי שנה, הסכים לוותר על עקרונותיו ועקרונות הארגון.
"קובי הוא קצין מוערך ועתיר זכויות אבל, וכאן האבל הגדול, הוא שיחק לידיים של השר וזה לא לזכותו. הוא נתן לשר לנהל את המשטרה עד שמבחינתו הגיעו מים עד נפש. זה היה כבר מאוחר מדי והשר חיפש כנראה את הרגע הנכון לשלוח אותו החוצה בפומבי ובבושת פנים. עכשיו המפכ"ל נתמך ביועצת המשפטית לממשלה ובתקווה שהממשלה לא תצדד בעמדת השר לביטחון לאומי, שברגע אחד מנסה להכפיש ולמחוק את כל הישגיו במשטרה. לבד מכתם מירון קובי לוקח איתו את כתם בן גביר", כך אומרים המקורבים.