למרות מה שנראה על פני השטח, לא הכול גרוע בחזית הבינלאומית. תנועות טקטוניות פוליטיות באירופה קורעות את ה"מסכה" הפרוגרסיבית ומובילות לשינויים העשויים להיות חיוביים לישראל.
מה לא נאמר על מה שקורה בעולם ביחס לישראל במלחמה? הדיון תמיד מגיע בסופו לשאלה באיזו מדינה יש יותר אנטישמים, כמה זה קיים בהנהגות המכהנות ומה המשמעות של זה לישראל בעתיד. האמת, הכל כבר נאמר בנושא. אבל, בכל זאת, יש גם בשורות שעשויות להיות חיוביות לישראל. חוץ מהבחירות הצפויות בארצות הברית, שנת 2024 היא שנת בחירות בחלקים נרחבים בעולם, שיתכן שתוצאותיהן יבשרו על שינוי מסוים לטובה במדיניות כלפי ישראל.
לאורך סוף השבוע, צפויות להתקיים הבחירות לפרלמנט האירופי. לרוב הישראלים הגוף הזה לא אומר דבר, אולם מדובר בגוף המייצג הגדול בעולם (אחרי הודו): 720 חברי פרלמנט שייבחרו (באופן יחסי: כל מדינה בהתאם לגודלה) וייצגו את אזרחי אירופה למשך חמש השנים הבאות.
תופעת המהגרים באירופה (ברובם מהמזרח התיכון ומאפריקה) המלווה באלימות ופשע בערים המובילות באירופה, מזמנת כבר מזה מספר שנים נטייה ציבורית לשבור ימינה במפה הפוליטית. ההפגנות הפרוגרסיביות האלימות נגד ישראל שברובן בהרכב כזה או אחר של מהגרים מוסלמים, החריפו בחודשים האחרונים את התופעה ועוררו גל זעם מצד הציבור האירופי.
באחרונה אף החלו המשטרות במדינות השונות לרסן את ההפגנות באופן אגרסיבי (שבדיה כדוגמה) ואף להוציא מחוץ לחוק אמירות הכופרות בקיומה של מדינת ישראל או שעולה מהן ריח של אנטישמיות (גרמניה).
בבריטניה, שגם בה צפויות בחירות בקרוב, כנראה שמפלגת הלייבור מועמדת לזכייה על פני השמרנים לאחר זמן רב מאוד שבו לא הייתה היא מפלגת השלטון.
גם בדרום אפריקה חל שינוי. אמנם מפלגת השלטון הפרוגרסיבית (ANC) נותרה בשלטון לאחר הבחירות שנערכו שם לאחרונה, אולם היא נחלשה משמעותית באופן שיחייב אותה למצוא שותפים קואליציוניים ולהתחיל להתחשב בדעתם (דבר שבו ה-ANC מעולם לא הצטיינה בו). יתכן שגם לזה תהיה השפעה על מידת ההקצנה בעמדותיה ובפעילותה של דרום אפריקה נגד ישראל, אולם עוד חזון למועד.
אם אכן כך יתרחשו הדברים בסופו של דבר, חובה יהיה על מדינת ישראל לפתוח בבליץ דיפלומטי מול הנבחרים החדשים בכל אחד מהמדינות במטרה להשפיע על עמדותיהם בנושא המלחמה ותוכניות "היום שאחרי".
התרעות פיקוד העורף