הגזרה הרדומה מתעוררת: בשורות מדאיגות לישראל מכיוון סוריה

בזמן במלחמה, נדרשו החיילים שנותרו בצבא להאריך את שירות החובה ונקראו למילואים של עד שש שנים, מצב ששרר עד לאחרונה. הרפורמה הצפויה שתתחלק לשלושה שלבים, תחל בתקופה מיולי הקרוב ועד אוקטובר 2025. בסופה יתקצרו המילואים בצבא הסורי לשנתיים בלבד. בשלב הראשון ישתחררו מהצבא כל מי שהשלים שנתיים שירות ומילואימניקים מגיל 40 ומעלה.

חשוב לציין, כי לא מעט צעירים סורים ברחו מהמדינה לפני הגיעם לגיל 18, על מנת לחמוק משירות צבאי. צעירים אלה לא יכולים לשוב כי יגייסו אותם מיד. סקרים שנערכו בקרב פליטים סורים צעירים החיים בלבנון, עיראק, מצרים וירדן, העלו כי זו אחת הסיבות המרכזיות לסירובם של פליטים סורים לשוב לארצם.

אחת הסיבות לשינוי בצבא היא המשבר הכלכלי החמור. רפורמות נוספות בצבא קשורות לחסכון בהוצאות ע"י איחוד מספר חילות בעלי תפקוד או משימה דומה, כגון מנהלת התעבורה ומנהלת הרכבים.

הצבא הסורי, אחרי העשור המדמם של מלחמת האזרחים, שחוק ומרושש. הפתרון שמצא בזמנו אסד למחסור החמור בחיילים עלה לו ביוקר. איראן שלחה לעזרת המשטר הסורי עשרות אלפי לוחמים המאומנים ע"י משמרות המהפכה - מיליציות שיעיות מלבנון, עיראק, פקיסטן ואפגניסטן.

אך כידוע אין מתנות חינם. המיליציות השיעיות עדיין רובצות ברחבי המדינה ומקיימות שגרת אימונים, מציבות מחסומים ושולטות במעברי גבול ומקיימות מוצבים ובסיסי קבע. הידוע ביותר בבסיסים אלה הוא סיידה זיינב, מתחם קברה של נכדתו של הנביא מחמד, אתר שיעי חשוב בדרום דמשק, שהפך ל"דאחיה" של דמשק.

המוטיבציה היחידה שנותרה לשרת בצבא היא הישרדות. רוב המשרתים שנותרו בצבא היו מבני העדה השלטת העלווית שידעו כי תבוסה פרושה מוות בידי אנשי האופוזיציה האסלאמית. ב-2015 אמר הנשיא בשאר אל-אסד בנאום: "המולדת אינה שייכת למי שחי בה או נושא תעודת זהות שלה, אלא למי שמגן עליה".

אך הרפורמה החדשה בצבא שומטת את השטיח מתחת לכל הסיסמאות הלאומניות, כי הצבא הסורי עלול להפוך למעין לגיון זרים. המוטיבציה להתנדב נמוכה בקרב רוב האוכלוסייה הסורית, הסובלת ממשבר כלכלי חמור. חלק מהעדות אף מסרבות בעקשנות להתגייס ודורשות עצמאות, כגון הדרוזים בדרום המדינה.

הכורדים בצפון הקימו אוטונומיה עם צבא עצמאי משלהם. כעת המוטיבציה הגבוהה להתגייס נותרה דווקא בקרב אותן מיליציות שיעיות פרו-איראניות. אחרי חמש שנים יכול כל לוחם המשתייך לאותן מיליציות לקבל אזרחות סורית. מסלול ההתנדבות יסלול מעתה את הדרך להשתלבותם של אנשי המיליציות הללו לצבא הסדיר.

אם עד כה הם שירתו מחוץ למסגרת הצבאית ועדיין דובר על חזרתם לארצם ("פינוי כל הכוחות הזרים"), הרי שכעת יהפכו לחלק בלתי נפרד מהצבא הסדיר. יתר על כן, בעתיד יוכלו אנשי המיליציות אחרי גיוסם לצבא להתקדם בדרגות ואף להפוך לקצינים ולמפקדים. בשלב הבא הם אף עלולים לדחוק את רגלי הפיקוד המסורתי של הצבא מאז 1970 – בני העדה העלווית. כל התהליכים הללו יקשו מאד להתפטר מהנוכחות האיראנית במדינה.

מה בעצם עומד מאחורי הרפורמה בצבא הסורי? האם הסיבה היא המשבר הכלכלי החמור שאינו מאפשר עוד לתחזק את הצבא במתכונתו המסורתית? אולי מדובר בהיעדר מוטיבציה של העם הסורי וכישלון מוחלט של המאמץ הרוסי לשקם את הצבא הסדיר מאז 2016? אולי זהו ניסיון להשיב למולדת את בני ה-18, שלא יצטרכו עוד להתגייס ויוכלו לתרום לקידום כלכלתה של המדינה? ייתכן שזהו שילוב של כל הסיבות יחדיו.

דבר אחד בטוח: מעתה והלאה חשוב לעקוב אחרי ההתפתחויות בהרכבו של צבא הסורי, כי התנדבות מסיבית של אנשי מיליציות שיעיות עלולה להפוך את כל הצבא הסורי לעוד זרוע של איראן.