במהלך השנה האחרונה נרשמו מספר רב של אירועים אנטישמיים בקמפוסים, הכוללים גרפיטי אנטישמי, קריאות גנאי ואף תקיפות מילוליות ופיזיות. בחלק מהמקרים, הסטודנטים וחברי הסגל היהודים מדווחים על תחושות של אי-בטחון וחשש לבטיחותם האישית. במקרים רבים, התגובה של הנהלות המוסדות לאירועים אלו נחשבת ללא מספקת, והסטודנטים וחברי הסגל מרגישים שנותרו ללא מענה הולם.
כעדות אישית, חוויתי התקפות אנטישמיות לאחר 7 באוקטובר, לאח שהתראיינתי בעיתונות לגבי המצב בארץ. ההתקפות האלו כללו קריאות גנאי וניסיונות להרתיע אותי מלשתף את דעותיי ואת המידע אודות הנעשה בישראל. אתמול, ביום שבת, ההתקפות נגדי רק החמירו: מספר רב של אתרים התקיפו אותי, והרשתות החברתיות שלי מתפוצצות כתוצאה מכך. חוויות אלו מצטרפות לשורה ארוכה של מקרים בהם סטודנטים וחברי סגל יהודים בקמפוסים ברחבי העולם מרגישים שהאנטישמיות אינה פוסחת עליהם, אלא מתגברת נוכח המצב הפוליטי והבטחוני.
אני לא יכולה להגיד שאני מופתעת. לפני שבוע הופעתי בכנס באוניברסיטת רייכמן לגבי שנאת ישראל ואנטישמיות באקדמיה. חברי היקר, פרופ׳ יניב רוזנאי, אשר מודע להתקפות נגדי ובמיוחד לתמונה המפורסמת שבה אני נמצאת בקונגרס האמריקאי, בדיון על אנטישמיות, וסופגת בשידור חי, מול המצלמות, התקפות מהארגון קוד פינק, תמונה אשר מופיעה בכותרות של עיתונים ברחבי ארצות הברית, הזמין אותי לדבר. הייתי על הבמה עם הדובר לשעבר, אילון לוי, וכנראה שגם הוא דמות די מוכרת, כי השתמשו בתמונה שלי עמו מהכנס כדי לקרוא לחרם נגדי.
תופעת החרם האקדמי, המכונה גם BDS (Boycott, Divestment, Sanctions), מתרחבת בשנים האחרונות ומשפיעה על מוסדות אקדמיים ברחבי העולם. התנועה קוראת לחרם כלכלי, אקדמי ותרבותי על ישראל, בטענה שהיא פועלת נגד מדיניות ישראל בשטחים הפלסטיניים. בעשור האחרון, מספר ארגוני סטודנטים ברחבי העולם אימצו החלטות לתמוך ב-BDS, וההשלכות לכך מורגשות היטב בקמפוסים.
מוסדות אקדמיים רבים עומדים בפני דילמות מוסריות ומעשיות בנושא זה. חלקם בחרו להתנגד לחרם ולהמשיך בשיתופי פעולה אקדמיים עם מוסדות ישראליים, בעוד אחרים נכנעו ללחץ והחליטו להפסיק את הקשרים עם ישראל.
ההשפעות של תופעות אלו הן רבות ומגוונות. סטודנטים וחברי סגל יהודים מדווחים על תחושות של ניכור ובידוד חברתי, ועל קשיים להשתלב בחיי הקמפוס. בנוסף, החרם האקדמי פוגע בשיתופי פעולה מחקריים חשובים, ומגביל את ההזדמנויות הלימודיות של סטודנטים ואקדמאים.
קהילות יהודיות ואקדמאיות רבות פועלות להעלאת המודעות לבעיה זו ולהתמודדות עמה. הן מקיימות סדנאות הסברה, כנסים ודיונים פתוחים על הנושא, במטרה ליצור סביבה תומכת ובטוחה לכל הסטודנטים. בנוסף, ארגונים רבים פועלים ברמה המשפטית והמדינית להבטיח שמוסדות אקדמיים יתייחסו ברצינות לתלונות על אנטישמיות ויפעלו למיגור התופעה.
כחלק מהמאבק שלי, התגייסתי להילחם בנושא יחד עם מספר משרדי עורכי דין. הקמתי חמ"ל משפטי ותבענו את ארגון גג הסטודנטים האחראי למתקפות.
Greenberg Trauing משתפת פעולה עם NJAC, ה-National Jewish Advocacy Center בראשות מארק גולדפדר, ברבים מן המהלכים.
התביעה שלנו נועדה להראות לעולם שהסטודנטים המוחים בקמפוסים בעצם מדבררים, בדרך־כלל ללא ידיעתם, תוכנית שנכתבה עבורם על־ידי חמאס. התביעה חושפת את הצינורות בהם זורמת התמיכה של ארגוני הטרור לקמפוסים ונועדה לתת כלים לראשי ההנהלה באוניברסיטאות כדי להילחם בתופעה. אני מאוד מקווה שהתביעה תצליח.
התגברות האנטישמיות בקמפוסים והחרם האקדמי נגד ישראל מציבים אתגרים משמעותיים בפני הסטודנטים והאקדמיה. חשוב שנמשיך להעלות את המודעות לנושא, לפעול למיגור התופעות ולתמוך בכל הסטודנטים, כדי להבטיח שסביבת הלימודים תהיה בטוחה ושוויונית לכולם.
התרעות פיקוד העורף