חרדות, חרדות בכל מקום, כשתמיד יש מי שמרוויח מהגלולה המרה. מחשבות על כך שחייבים לגדוע את ראש הנחש, עכשיו יותר מאי פעם, מול מחשבות על "למה עכשיו? דווקא כשרע לי?". בתוך כל התווך הזה אנחנו חודשיים לפני עוד אוקטובר. אתם קולטים? חודשיים משנה.
לאן אני חותרת עם הלקט הזה, שהוא סיכום של השבוע הזה, אבל בעצם מסכם גם פרק זמן ממושך הרבה יותר? בואו ננסה לשלוט רק במה שאנחנו יכולים. רמז: המצב הביטחוני הוא לא אחד מהדברים הללו. כל ערוצי הספורט פתוחים בפנינו, ממליצה על קפיצת ראש זריזה לבריכה של ה-200 מטר מעורב, או צפייה בלופים בהישגים הישראליים המרשימים. יש מי שדואג לנו, והוא נמצא אי שם על הפודיום. השאר יכול לחכות.