שיעור ראשון בהגנה: איפה הנשק שלכם? | מכאן הכל התחיל

התחקירים הצה"ליים על ה־7 באוקטובר היו צריכים להתחיל בהוראה הנואלת לקחת את הנשקים מכיתות הכוננות ולא לצייד חיילות וחיילים בנשק אישי. זה הכישלון החמור ביותר

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
הריסות של בית בקיבוץ בארי
הריסות של בית בקיבוץ בארי | צילום: חיים גולדברג פלאש 90
4
גלריה

כפי שציינתי ברשימותיי הקודמות, אסור לראות בוועדות החקירה השונות לעניין כישלון ה־7 באוקטובר את חזות הכל. כאילו הן תהיינה אלה שתכתבנה לנו איך עלינו לנהוג בעתיד. בוודאי לא מסקנות תחקירי צה”ל ואף לא מסקנות של ועדת חקירה ממלכתית, אשר מותר להניח כי תוקם בעתיד. הכשל של אסון ה־7 באוקטובר הוא כה מקיף וכה טוטאלי שאחראים להיווצרותו על פני שנים רבות לא מעט מאישי המערכת הפוליטית וגם כלל הפיקוד הבכיר בצה”ל.

כמובן, אין לפטור מסיבה זו מאחריות ממשלה מכהנת משום שעליה מוטלת האחריות הישירה לבחון ולשנות ולא להמשיך בקיבועה של מדיניות מוטעית. מסקנתי זו על היקף המשגה עולה מעובדה פשוטה - הייתה לנו ממשלת שינוי לתקופה של שנה.

מוצב נחל עוז לאחר הטבח
מוצב נחל עוז לאחר הטבח | צילום: דובר צה''ל

בעיקר התקופה עמד בראשה נפתלי בנט, שהייתה לו מודעות רבה באשר למתרחש ברצועת עזה. האם הוא שינה במשהו את הקונספציה? האם הוא שינה במשהו את אופי ההיערכות של צה”ל מול איומי חמאס? למדיניות הפסולה והקלוקלת שהולידה את האסון הייתה המשכיות. איש במערכת הפוליטית לא פעל לשנותה בהתאמה לגודל האיום.

והנה אנו כבר קוראים על החלק הראשון של מסקנות גורמי החקירה של צה”ל. אין לפסול הליך חקירה זה וטוב שצה”ל יזם, כבר עתה, עבודת תחקיר מאומצת המועברת לידיעת הציבור. זה לא שולל בעתיד עבודה של ועדת חקירה ממלכתית, ואולי אפילו יקל את עבודתה כשתוקם. אולם דווקא מפרסומי התחקיר של צה”ל ניתן ללמוד מה חסר בעבודת החקירה ולהיכן יש לחתור על מנת שהחקירות בעתיד תתחלנה נכונה ותכוונה נכונה.

תיעוד יוצא דופן מהטבח שאירע בבארי וכפר עזה
תיעוד יוצא דופן מהטבח שאירע בבארי וכפר עזה | צילום: אביב אברג׳ל

צה”ל פורש בעיקר מצב תיאורי. פירוט התרחשויות האסון ברמה העובדתית, תוך ציון שלבים בלוח זמנים מוגדר, ואף תורם כמה הסברים. כמה עובדות יסוד בולטות מאוד לעין. אנשי קיבוץ בארי לחמו בכוחות עצמם שבע שעות תמימות ללא כל סיוע של חיילי צה”ל. זה הוסבר בכך שצה”ל לא העריך סיכון של מתקפת מחבלים בעשרות אתרים בנקודת זמן אחת. יחידות צה”ל שהותקפו היו חייבות להגן על עצמן והתיאום ביניהן היה לקוי. אבל זה גם מדגיש את החשיבות שאין שנייה לה של כיתות הכוננות.

זהו הכישלון החמור ביותר המוביל ישירות גם אל דרך בניית הערכות המצב השגויות. ואפילו היו הערכות מצב אלה מקובלות על הכל, ואפילו נחשב הסיכון לאפסי, מי נתן למפקדים בצה”ל את הסמכות לשלול מכיתות הכוננות את יכולת ההגנה העצמית?

האמת היא שזה מתחיל הרבה שנים אחורה. מאז היווסדו, צה”ל לא חינך את חייליו להגנה עצמית ברמת הפרט. זחיחות ושטחיות השתלטו כליל על החשיבה. התחקיתי אחר תופעה זו עוד בתקופת כהונתי כחבר הכנסת. צה”ל לא סבר כי יש לפתח אצל חיילי המפקדות והשירותים את היכולת להגן על עצמם.

קיבוץ ניר עוז
קיבוץ ניר עוז | צילום: חיים גולדברג
תגיות:
עוטף עזה
/
כיתות כוננות
/
שבעה באוקטובר
/
תחקירי שבעה באוקטובר
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף