אחד מתרחישי האימה במערכת הביטחון הוא שהאנרכיה מהשטחים תזלוג לתחומי ישראל ותאיים על סדרי השלטון. והנה זה קרה. חברי כנסת, שר אחד ואזרחים פרצו לשני בסיסים של צה”ל בשדה תימן ובבית ליד במטרה לשבש חקירה של צה”ל נגד חשודים בביצוע התעללות מינית במחבל נוח'בה העצור במתקן צבאי. המשטרה, האמונה על פתיחה בחקירה פלילית נגד הפורעים, טרם עשתה זאת. היועצת המשפטית לממשלה טרם הורתה על פתיחת חקירה. חדירת אזרחים למתקנים צבאיים משיקולים פוליטיים הייתה אמורה להרעיד את אמות הסיפים בגין הסיכון המיידי והברור לסדרי המשטר הדמוקרטי במדינה, אך זה לא קרה.
מאז הקמת הממשלה החדשה, ניכרת ירידה חדה בתפקוד המשטרה במחוז ש”י מסיבות פוליטיות לכאורה, ואלימות מתנחלים הגיעה לשיאים חדשים. רק במקרים מעטים הובאו מתנחלים אלימים בפני שופט. גורמי ביטחון בכירים התריעו שהמשטרה חוששת לעצור נערי גבעות החשודים בפשיעה לאומנית כדי לא לעצבן את השר לביטחון לאומי.
בשנה האחרונה, מספר מעצרי חשודים בטרור יהודי במחוז ש”י ירד בחצי לעומת השנה הקודמת. 15 פעמים ביקש שב”כ ממשטרת מחוז ש”י בשנה האחרונה לטפל ב”יעדים” יהודיים, אך היא פעלה רק שלוש פעמים. ראש הממשלה אמר ב־6 ביוני 2024 למפקד בכיר במשטרת ש”י “איך זה יכול להיות שאתם לא תופסים בפרעות האלה יהודי קיצוני אחד שמבצע עבירות חמורות?”.
באירועים בבסיסי צה”ל יש אלמנטים ברורים של חתרנות עד כדי פגיעה קשה במוסדות הדמוקרטיים של המדינה. השאלה החשובה היא מה עם שב”כ. לפנינו פעילות של חתרנות מדינית קיצונית נגד המשטר הדמוקרטי של ישראל, המונהגת על ידי מפלגה, כדי למנוע ממוסדות האכיפה לבצע את תפקידם ובהמשך אולי אף לנסות לתפוס בדרך זאת את השלטון.
סיכול חתרנות מצד גורם פוליטי קיצוני לא עמד עד היום בבחינה מעשית, אך לנוכח חומרת המקרים על שב”כ להיכנס לעובי הקורה. המשמעות היא שעל שב”כ והפרקליטות לדרוש מהמשטרה לחקור חשודים באירועי הפריצה לבסיסי צה”ל ובהמשך תיבחן הגשת כתבי אישום חמורים. מעורבות שב”כ תיצור גם אפקט מרתיע ותצנן גורמים פוליטיים המתכוונים להמשיך לפעול בכיוון מסוכן זה.
התרעות פיקוד העורף