יש בקרבם כאלה שמקבלים בחוסר ברירה את ההגמוניה היהודית ויש גם מי ששוללים לחלוטין את זכויות היהודים בארץ. רוב הערבים הצליחו ב־11 חודשי הלחימה להישאר נאמנים למדינה, אך קיימים בקרבם גילויים של הזדהות עם אחיהם בעזה וניכור מהמדינה.
לא נוכל לשרוד כאן כל עוד החרדים משתמטים מתרומה משמעותית למדינה, המשיחיים מציתים את השטח והערבים יושבים על הגדר. הכרחי ש"החלו"ץ" ייטול את המושכות ויפעל להקטנת כוחם של “העמים" האחרים: הפסקת תמיכת המדינה למי שלא מתגייס לשירות צבאי או לאומי, איסור על חינוך שאינו ממלכתי, איסור על פעילות המנוגדת לערכי מגילת העצמאות והגברת המשילות בקרב הקיצוניים. לכך יהיו אולי גם שותפים מקרבם, למען עתידנו המשותף.