אמא שלי תמיד הייתה בוועד. אבל לא, לא כמו כל ההורים האלה שמתנדבים תמיד (מבלי לזלזל כמובן באף אחד), מתנדבים כי הם כאלה, כי היא תהפוך עולמות שלכל חבריי לכיתה (גם אלו שפחות מצאו חן בעיני בינינו), בכל שנה תהיה השנה הטובה ביותר, עם ההפתעות המושקעות ביותר (דברים שקשה להעלות על הדעת), הרפתקאות שאולי רק חבריי לכיתות א׳1-ח׳1 יוכלו להעיד.
ועם כל זה היא הייתה כל כך צנועה. ימי ההולדת שלה הם הדוגמה הטובה ביותר לכך. חגיגות? לא בבית ספרנו. מתנות מוגזמות ואובר יחס? ממש לא. היא לא הייתה צריכה את כל זה ואפילו העדיפה שלא יהיה. כי מי שנותן מכל הנשמה, מי שקורץ מחומר כמו של אמא שלי עושה זאת כי זאת המהות שלו.
ב-15.9.2020 (כ״ו באלול), שלושה ימים לפני ראש השנה אמא שלי נפטרה. וכמו שכבר כתבתי, יצר ההישרדות אצלי מאותו הרגע ועד היום עובד חזק מאוד. לאבד את אמא שלי שהייתה החברה הכי טובה שלי, וחומת המגן שלי, ולא רק שלי, שלנו (-אני מאמינה שהצלחתם להבין כמה משמעותית הייתה אמא שלי עבור כל כך הרבה אנשים) זה התרחיש הגרוע ביותר שיכולתי לדמיין מימי. ועד היום אני לא מצליחה לעבד את המידע הזה, כי איך אפשר?
עוצרים אותי כל כך הרבה פעמים במהלך היום- יום, לומר לי שאני בן אדם חזק, שאני מביאה אור ושמחה איתי אבל אם היה שיקוף למה שאני עוברת בפנים. הראש חזק על יצר ההישרדות, מנסה לשמר על חיים רגילים, על המשך שגרה, לשמור את האנשים שאני אוהבת חזקים ולהוכיח להם שהחיים חזקים מהכל, שאמא איתנו, שומרת בכל רגע ומשגיחה ככל שתוכל. ובפנים? כל כך כל כך קשה, אין שום תרופה לכאב, הזמן לא מרפא כלום הוא רק מאלץ אותך להתמודד עם החוסר הכל כך גדול שפוגש אותך בכל רגע. בכל בוקר, בכל מחשבה, בצעדים הגדולים בחיים, ואפילו בביסים מאוכל שיכולים להפעיל אצלי את מנגנון הדמעות בשניות.
אמא שלי תמיד הייתה זו שהפכה עולמות בשבילנו, ועכשיו אנחנו אלה שממשיכות להרים עוגן ולהפליג במסע הסוחף של החיים. ואולי זה המסר שכולנו צריכים לקחת איתנו, במיוחד אחרי השנה הכואבת שעברנו כעם - בין אם איבדנו מישהו קרוב, או פשוט מתמודדים עם הקשיים שהחיים מזמנים לנו. החיים חזקים מהכל, ובכוחנו להמשיך קדימה, להפוך עולמות עבור האנשים שאנחנו אוהבים, ולהביא אור גם ברגעים החשוכים ביותר. כי בסופו של דבר, זו הבחירה שלנו - להמשיך את המורשת של אהובינו, לחבק את החיים בכל כוחנו, ולזכור שבתוך כל אחד מאיתנו יש את הכוח להיות אותו 'חוט מקשר' שמחבר, מחזק ומאיר את דרכם של אחרים. וכשאנחנו עושים זאת, אנחנו לא רק מכבדים את זכרם של אלה שאיבדנו, אלא גם יוצרים עולם טוב יותר - בדיוק כפי שהם היו רוצים שנעשה.
התרעות פיקוד העורף