השר לביטחון לאומי מחויב לדאוג לא רק לביטחונם של יהודים, אלא גם לביטחון של החברה הערבית. אבל לא זה המצב בפועל. לא אציין כמה אנשים נרצחו השנה בחברה הערבית משום שעד שהטור יפורסם המספר לא יהיה אקטואלי.
מעט בכל יום מתרחש אירוע פלילי ביישובים מעורבים, כמו רמלה, לוד ועכו, מה שמביא למותם של ערבים ושל יהודים חפים מפשע שמתגוררים סמוך ליעדים שבהם נרצחים ערבים בדם קר. השר לביטחון לאומי מחויב לדאוג לא רק לביטחונם של יהודים, אלא להקדיש את אותם מאמצים ומשאבים גם לחברה הערבית. אבל לא זה המצב בפועל.
אני לא משוכנע שהשר לביטחון לאומי מוטרד משיעור הפשיעה בקרב ערביי ישראל, אלא שהוא לא יכול להתעלם מכך שבארץ ישנם יישובים מעורבים, שבהם מבצעי הרצח לא מבדילים בין דם לדם. ערביי ישראל מהווים 21% מהחברה בישראל, אבל איש אינו מתרגש מנתוני הפשיעה במגזר הערבי.
ארגוני הפשע הערביים מזהים “חור שחור” בביטחון הפנים בגלל המלחמה הנמשכת, ולדעת שלושת החוקרים, ארגוני פשיעה ערביים מנצלים זאת כדי לחסל ארגוני פשיעה אחרים ולתפוס יותר שליטה. המצוקה הכלכלית במגזר הערבי, שמחמירה בשל המלחמה והעלייה באבטלה, מביאה לפנייה גוברת לשוק השחור של תושבים שנזקקים למזומנים, ולכן צפוי שכאשר ארגוני פשיעה ידרשו מהלווים לפרוע את חובותיהם, הם ינקטו כלפיהם אמצעים אלימים, כולל רצח.
מקרי רצח מתרחשים בחברה הערבית גם על רקע סכסוכי שכנים ובתוך המשפחה. מרבית מקרי הרצח במחצית הראשונה של השנה בוצעו באמצעות כלי נשק, ומקצתם בדקירות ובמטעני חבלה. מחברי המחקר קובעים שההחמרה באלימות ובפשיעה והזינוק במקרי הרצח נובעים מריבוי אמצעי לחימה שברשות ארגוני הפשיעה, ומדגישים כי יש להם גם נשק לפגיעה המונית, ובהם רחפני נפץ שנגנבו מבסיסי צה"ל, מא"גים, טילי לאו ולבנות חבלה. לאחרונה נודע כי ארגוני הפשע החלו להסליק את אמצעי הלחימה בבתי קברות.
המפכ"ל החדש הזדרז להבטיח שיילחם במשפחות הפשע במסגרת מבצע “בלימת חירום”. במשטרה יודעים להעניק שמות מפוצצים למבצעים שהם עורכים, אבל לא תמיד מצליחים ליישם את כל מה שהם מבטיחים.