טרור אקדמי – פרשת מקרה | פרופ' יורם פינקלשטיין

באוקטובר האחרון אושר מושב פוליטי עוין באצטלה אקדמית בקולגיום רמציני העוסקת ברפואה הסביבתית בעולם. נקבעו שלושה מרצים – אוקראיני, לבנוני, ופלסטיני, וזה מה שהיה להם ולי לומר

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
קיבוץ בארי אחרי שבעה באוקטובר
קיבוץ בארי אחרי שבעה באוקטובר | צילום: אבשלום ששוני
3
גלריה

קולגיום רמציני הוא אקדמיה מדעית בינלאומית סגורה, המונה 180 חברים מ-45 מדינות והעוסקת ברפואה הסביבתית בעולם. באוקטובר 2024 נעשה בו מחטף ארגוני – אושר מושב פוליטי עוין באצטלה אקדמית: "בריאות הציבור והנזק הסביבתי שנגרם על ידי מלחמה: מקרה בוחן של עזה בהווה ובעתיד".

נקבעו שלושה מרצים – אוקראיני, לבנוני, ופלסטיני שאינו חבר הקולגיום ולכן אינו זכאי להשתתף בישיבת מליאה. הוא הוצג כאקדמאי, אך בדיקה העלתה שהוא פעיל בתנועת ה-BDS. יו"ר המושב הייתה מדענית יהודייה אנטי-ישראלית מקנדה. בכנס נכחו 101 חברים, כשכ-80 האחרים השתתפו מרחוק. ללא ספק, קיים הבדל משמעותי במידת השפעתם של דברים הנאמרים על ידי דוברים במקום, לעומת "ראשים מדברים" המשודרים על מסך ולעתים בשידור לקוי-טכנית.

כפר עזה לאחר הטבח
כפר עזה לאחר הטבח | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

לכשהסתיים המושב החד-צדדי, שנמשך 75 דקות, ניצבתי באולם, הצגתי את עצמי כמי שמשפחתו נמלטה מהרובע היהודי בחיפה התחתית (ארד אל יהוד) במאורעות 1929 – בעת מעשי טבח שלא נפלו באכזריותם מהטבח ב-7.10, כולל שריפת אנשים חיים. הבהרתי שהקהילות היהודיות שנפגעו היו דווקא אלה שחיו בארץ מדורי דורות, דיברו ערבית ולכאורה חיו בשלום עם שכניהם. הקהילות העתיקות שבחברון, בעזה ועוד, ויישובים רבים ברחבי הארץ, נמחו ב-1929 - שני עשורים טרם הקמת המדינה וארבעה עשורים טרם מלחמת ששת הימים. מכאן, ששורש הבעיה אינם השטחים ואף לא קיומה של מדינת ישראל, אלא עצם ההכרה הערבית בקיומנו הפיזי במולדת העם היהודי.

עקורים בלבנון חוזרים לבתיהם לאחר הפסקת האש
עקורים בלבנון חוזרים לבתיהם לאחר הפסקת האש | צילום: רויטרס

באשר להשמדת הסביבה: ב-2005 היה אזור מוואסי שברצועה מתחם גדול של חממות, שהיוו חלק מסל הירקות והפירות של אירופה והביאו רווחה גם לערביי עזה. לאחר נסיגת ישראל ב-2005 נהרסו החממות. ובנושא השמדת הסביבה - חייבים להזכיר גם את הנגב המערבי ואת הגליל, אזורים חקלאיים עיקריים בישראל, שכעת הם נטושים והרוסים.

הזכרתי לנוכחים שארגון ה-BDS, בו הדובר הפלסטיני פעיל, אינו חוקי ב-38 מדינות באירופה ובאמריקה, ועקרונותיו נוגדים את ערכיו המוסריים של קולגיום רמציני. פעולות BDS - חרם, מניעת השקעות וסנקציות – הן הפעולות שננקטו ב-1933 בגרמניה וב-1938 באיטליה, כמהלך ראשון לקראת שואת יהודי אירופה. הרכבות יצאו לאושוויץ ב-1943 מתחנת הרכבת הסמוכה לארמון בו מתכנס קולגיום רמציני.

לבסוף דיברה מדענית יהודייה, שהגדירה את המושב כאנטישמי וציינה שכ-60% מהיהודים בישראל הגיעו מארצות ערב והם אוכלוסייה ילידית במזרח התיכון. את הדיון חתמה נשיאת הקולגיום שאינה יהודייה ושהתייחסה לדבריי כשהיא משתנקת מדמעות.

בימים הבאים ניגשו אלי מרבית הנוכחים והביעו אהדה.

תגיות:
טרור
/
אקדמיה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף