בתחילת ספטמבר נקבר אורי דנינו בחלקה הצבאית בהר הרצל, יממה אחרי שגופתו אותרה יחד עם עוד חמישה חטופים ברפיח, בטרגדיה שפצעה את לב האומה. רבבות השתתפו ברחבי הארץ בהלוויות של ששת החטופים ששרדו בשבי כמעט שנה, עד שנרצחו, רגע לפני שכוחות צה"ל הגיעו אליהם.
כבר אז האמירות שלו היו צורמות, ולא מפני שהם לא נכונים (והם בהחלט כן), אלא בגלל שרק כמה חודשים לפני כן הוא קרא למאמיניו לרדת מהארץ "אם יכריחו אותנו ללכת לצבא". הרב יוסף התריע שגיוס לצבא הורס את הערכים של הציבור החרדי ועלול לדרדר אותם רוחנית, ואף לחזור בשאלה.
והנה אותו הרב יוסף בצביעות שאין כדוגמתה עומד מעל קברו של אורי דנינו ז"ל, איש קבע בצבא שיצא מהעולם החרדי ונחטף ממסיבת הנובה במהלך חג, שמסמל בדיוק את מה שלכאורה הרב מתריע בפניו, וכעת מקשט את ההספד במילים מרגשות. נכון, יש כלל יהודי שסובר "אחרי מות - קדושים אמור", שאומר שאחרי פטירתו של אדם מזכירים את דבריו הטובים והחיוביים, אבל פער כזה לבין הדעה האמיתית של הרב נגד חרדים שמתגייסים, זועק לשמיים.
וכעת שוב אותו רב מרחיק אפילו יותר לכת ואומר שגם חרדים "בטלנים" - כאלו שלא באמת לומדים טובה ותורתם השתמטותם - אסורים בגיוס לצבא. למה? "כי היו בחורי ישיבות כולם. הלכו לצבא והתקלקלו, הנה כולם נהיו חילונים". אז לשיטת הרב יוסף - אותו אורי דנינו ז"ל - שלמרות הסכנה חזר שוב ושוב כדי לחלץ משתתפים ממסיבת הנובה עד שנחטף בעצמו - צדיק או "מקולקל"?
הציבור הישראלי הציוני והמשרת מאס במנהיגים רוחניים מתחבאים מאחורי גלימה והילה דתית, כאילו זה נותן להם פטור מאחריות לאומית. בזמן שהימין זועק נגד משה לדור או "אחים לנשק", הגיע זמן שיפנה את אותה אצבע לפרנסי הציבור החרדי ויבהיר שהשתמטות = סרבנות. הציבור הישראלי לא יסבול את זה וגם שום פוליטיקאי ציוני לא יכול לקבל או להכיל את זה יותר.