בנאום הפרידה שנשא ערב הכניסה של עם ישראל לארץ ישראל אמר משה רבינו בהקשר של בחירת שופטים: "איכה אשא לבדי טרחכם, משאכם ורבכם. הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשבטיכם ואשימם בראשיכם וגו'". לגבי המושג 'ידועים' מפרש הרמב"ם, "אנשים (שאתם מעריכים) כבעלי תכונות אתיות, שכל מי שבא אתם במגע חש שהם ראויים להיות שופטים". אם לסכם את האמור בספר דברים פרק א' פסוקים ו'-י"ח, שהבאתי כאן, אומר כי השבט בוחר במי שישפוט אותו על בסיס היכרותו את המועמד לשיפוט ועל פי האמון שהוא רוכש לו. משה רבינו נחשב בקרב רבים, בעולם המערבי, כאבי המשפט העולמי ולא בכדי נמצאת תמונתו על קיר בית המשפט העליון בארצות הברית.
תורת ישראל היוותה באותה תקופה את ספר החוקים, ואף מדריך ערכי ומעשי לחיים של עם ישראל. בכך שרתה התורה את מערכת המשפט הנבנית כמכנה משותף חוקי, חוקתי, רחב לפעולה. להבנתי מערכת המשפט באותה תקופה הייתה מבוססת באופן חד משמעי על אמון העם בשופטים. "הבו לכם שופטים" ולא "אשים עליכם" שפטים.
לגבי סוגיית מינוי וועדת חקירה, אני סבור כי השופט עמית לא יכול ולא נכון שימנה את הוועדה. לשופט עמית, כמו כל אדם נורמלי, יש משקעים קשים כנגד השלטון הנוכחי ולכן קיים סיכוי גבוה ביותר כי יבחר בוועדה מוטה ובלתי אובייקטיבית, כזו שתביא לנפילתה של הממשלה ולנפילתו של נתניהו. מינויו של עמית לנשיא הוא אולי מרשם להפלת הממשלה שלא בצדק, ולהקלה בלתי נסבלת כלפי אחרים מ"המחנה האמוני" שלו. אי לכך אני מציע כי תיקבע וועדה בלתי מוטה, בין אם השופט עמית ייכפה על אזרחי המדינה ובין אם לאו, בדרך הזו: ייבחרו נשיאי הוועדה על ידי הכנסת, שלושה אנשי משפט בולטים מקרב הקהילה המשפטית הבינלאומית. הבחירה תהיה ברוב של 60%. שלושת הנשיאים יבחרו שלושה אנשי מקצוע עולמיים. לצערי השנאות במדינת ישראל לא מאפשרות להטיל את העבודה על מומחים ישראליים מאחר שמעטים המומחים הישראלים והשופטים הישראלים הנקיים מאמוציות, לכאן ולכאן.
משה רבינו היה אבי האומה המתחדשת לאחר היציאה ממצרים. מנהיגותו וחוכמתו אינה מוטלת בספק בסיפורת היהודית. נלמד את התייחסותו למשפט. מורשתו היא נכס לעם היהודי ולא נטל וככל שנקדים להבין זאת כן ייטב. מערכת המשפט זקוקה לאמון העם ועם ישראל זקוק לבחינה אובייקטיבית של ה-7 באוקטובר.