מה אז? האם השמאל הישראלי היה מקבל את החלטת השופטים? האם היה קם ואומר: "יש שופטים בירושלים, ואנחנו מכבדים את פסיקתם"? האם הפרקליטים והכתבים, ששנים נהנו הנאה סדיסטית מהצמדת הכינוי "הנאשם" לראש הממשלה, היו מבקשים ממנו סליחה? האם מישהו בשמאל היה עושה חשבון נפש, מכה על חטא, מקבל אחריות לא רק על עינוי הדין, אלא גם על התנהגות פוליטית לא אחראית, מבזה, כוזבת ומטעה? האם מישהו מהם היה מקבל אחריות על החרמת נתניהו, על החרמת ציבור ענק שבחר בו, על יצירת קרע נוראי בעם?
דמיינו שהשופט הזה, מהצד של "האנשים הנכונים", יקבע שנתניהו תפקד מצוין ביום 7 באוקטובר ושהאשמה כולה נופלת על ראשי הצבא והשב"כ. דמיינו שהוא יקבע קביעות מרחיקות לכת לגבי תפקוד הצבא והתנהלות של גורמי ביטחון שונים, ויקבע שעליהם להצטייד בעו"ד כדי להתמודד עם כתבי אישום בגין פעילותם/חוסר פעילותם לקראת 7 באוקטובר ובמהלכו. דמיינו שמהחומרים שיעלו בפניו יתברר שהסרבנות היא שהובילה לפריצת המלחמה, ושאחת ממסקנותיו תתייחס לצורך בהגשת כתבי אישום נגד גורמים ממרידים לסרבנות, ובכלל זה פעילים במסגרת ארגון אחים לנשק ובכירים לשעבר במערכת הביטחון – מה אז?
ולא, שלא תחשבו שכשיש "מהפך" בתקשורת, זה בהכרח עניין של יושרה או מקצועיות. לצערי, העיתונות בישראל היא אות מתה. אין מקצוע כזה יותר (אם בכלל היה פעם). אם העיתונות תחלק את תשומת הלב שלה בין אִתרוג ביתר שאת לאשמים האמיתיים לבין קטרוג וניעור חוצנה – זה יהיה רק משום שהיא איבדה את נשמתה, או ליתר דיוק, מכרה את נשמתה ואת מעט המוסריות שאולי הייתה בה לשטן הרייטינג. ואולי אפילו זה לא נכון.
ההשחתה המוסרית של התקשורת בישראל היא כל כך עמוקה – שזה יכול להיות פשוט משום שיש עיתונאים שרק מריחים דם, ועיניהם מצטעפות כמו נרקומן שרואה מנת סם אחרונה עוברת מיד ליד, בדיוק כשהשיג את הכסף הדרוש לקנייה. מנות הרוע הגדושות שיוצאות בערוצי הטלוויזיה ובעיתונות הכתובה גורמות לפוליצר להתהפך בקברו.
בכל מקרה, המחזה שיעלה לנגד עינינו, גם אם יתברר שנתניהו מל"ו צדיקים ומתנגדיו הם רשעים גמורים, לא ישקף את המציאות. העובדות ילכו לאיבוד בשלל פרשנויות. יהיו מי שיאתרגו את האשמים ויהיו מי שיתנפלו עליהם – אבל בדבר אחד תהיה תמימות דעים. כולם ימשיכו את ה"עליהום" על נתניהו, ואם לא יהיה להם באמצעות מה, אל תדאגו להם, הם ימציאו.
בדבר אחד הפרשנות המקצועית בישראל מצטיינת: בפרשנויות שעטופות בהתנסחות יפה ואינטליגנטית – אבל שהקשר בינה לבין המציאות מקרי בהחלט. היצירתיות שלה נפלאה. כושר ההמצאה עונה על כל הקריטריונים של מוח יהודי. הבעיה היא שכל המוחות הללו מתגלים כאלכימאים סוג א'.
כשמדובר במלחמה, מעמידים מולנו על בסיס יומי גנרלים לשעבר שבטון מלומד מספרים לנו מה הולך לקרות, ואז אנחנו יכולים לדעת בוודאות של מאה אחוז שזה מה שלא הולך לקרות. כשמדובר בפרשנים משפטיים – אנחנו קמים כל בוקר לרקע מצהלות של תליינים שחוככים ידיהם בהנאה לקראת יום ההוצאה להורג, רק כדי לגלות שבסוף צריך לתלות את התליינים עצמם.
התרעות פיקוד העורף