ערוץ BBC פרסם השבוע רשימה של 34 חטופים (שהודלפה ככל הנראה מחמאס). מדובר ברשימת חטופים שאמורים להשתחרר בעסקה העומדת כעת על הפרק.
על פי פרסומים, מדובר ברשימה שהייתה בידי התקשורת הישראלית במשך מספר חודשים, אבל הצנזורה אסרה על פרסומה. כמוצאי שלל רב, מרבית כלי התקשורת הישראליים עטו על הרשימה ופרסמו אותה, תוך הצדקה – חוקית אומנם – שהידיעה כבר פורסמה בתקשורת הזרה.
הפרסומים הללו טלטלו את בני משפחות החטופים והכניסו אותם לסחרור ולחרדה. חלקן חרב עליהן עולמם ברגע. חלקן חשו שמחה עילאית מלווה בחוסר ודאות. לא ניתן לדמיין את הסיוט המזוויע שעובר על משפחות החטופים. ודאי אין צורך להוסיף לו ולגרום להן עוד כאב וצער (אם הדבר אפשרי בכלל).
גם הרכב הרשימה שפורסם לא תרם בלשון המעטה להרגעת הרוחות, הגביר את תחושות הבלבול והחשש אצל המשפחות, יצר מתחים ביניהן והעלה בכולנו קונוטציות מזוויעות מימים אפלים שחווה העם היהודי במלחמת העולם השנייה.
בל נטעה, בעידן של היום אין אפשרות להסתיר את המידע. מן הסתם הוא היה עושה את דרכו אל משפחות החטופים גם לולא היה מתפרסם בתקשורת הישראלית. אבל יש הבדל גדול בין דיווח שמתפרסם בתקשורת הזרה, לבין הדהודו בעוצמה בידי כלי התקשורת המקומיים.
אין ספק שבנושא החטופים התקשורת עושה עבודת קודש. שאפו. ובדרך כלל גם מגלה אחריות רבה, כמו במדיניות פרסום סרטוני החטופים. עובדה זו רק מעצימה את חוסר הרגישות שהופגן הפעם כלפי המשפחות. לכן לא ברור מדוע מרבית כלי התקשורת בחרו השבוע לנהוג בחוסר אחריות כה משווע. האם התחרות ביניהם העבירה אותם על דעתם?
בהמשך היום ניסו חלק מכלי התקשורת לצמצם נזקים באמצעות גימוד חשיבות הרשימה תוך העלאת הסתייגויות שונות ומשונות כגון "מדובר ברשימה ישנה שהועברה על ידי ממשלת ישראל לפני מספר חודשים", "הרשימה לא קובעת מי חי ומי מת, אז אין לה משמעות" (האומנם?). כך או כך, הנזק הכבד כבר נגרם.
בשלב מסוים האבסורד זעק לשמיים, כשבמקביל לפרסום הרשימה הובאה תגובת המשפחות: "משפחות החטופים מטולטלות ונסערות מ'הרשימה' שפורסמה. אנו קוראים לתקשורת ולציבור לגלות רגישות ואחריות בעניין פרסומים כאלה ואחרים שעוד צפויים להתפרסם עד אשר תיחתם עסקה, וגם במהלכה".
כפי הנראה, הסיבה לתגובה המעודנת והזהירה של המשפחות נעוצה בעובדה שהן תלויות בתקשורת במידה רבה. התקשורת היא שמספקת את החמצן העיקרי למאבק על השבת החטופים, ולא מעט בזכותה הם נטועים עמוק בתודעה של כולנו.
לכן כמה אירוני ומגוחך היה לצפות במהדורות הערב המרכזיות של ערוצי התקשורת, שבעצמם פרסמו והדהדו את הרשימה במהלך היום, כשהם מדווחים על הטלטלה הגדולה שחוו המשפחות בעקבות הפרסום. משל מדובר במשקיפי יציע ניטרליים ולא במחוללי הסערה. למרבה הצער מדובר בניצחון תודעתי לחמאס, והפעם על גב המשפחות הדואבות.