השבוע מתייצבות המדינה ובעיקר הממשלה בפני אבן דרך קריטית שתהיה לה משמעות רבה בהמשך חיינו כאן כעם אחד ומאוחד. שר הביטחון, ישראל כ”ץ, הציג אתמול את המתווה שלו לחוק הגיוס בוועדת החוץ והביטחון. נראה שעל אף הנוסח המקל והמרוכך של החוק, יהיה קשה מאוד למנהיגי המפלגות החרדיות לקבלו שכן הוא כולל יעדי גיוס גבוהים – כמחצית מבני 18 החרדים במהלך שבע השנים הקרובות.
מה שברור הוא שחוק האי־גיוס של החרדים, שמעשית ימשיך בינתיים להעניק פטור לעשרות אלפי חרדים, הוא בלתי אפשרי במציאות הנוכחית, כיוון שההתנגדות לחוק קיימת לא רק באופוזיציה. חברי קואליציה לא מעטים הביעו לאחרונה את התנגדותם לחוק שיעניק פטור לחרדים בשעה שצה”ל משווע לאלפי לוחמים, והמלחמה עדיין בעיצומה.
נתניהו מודע היטב לאיום החרדי על שרידות ממשלתו, לכן הוא יעשה הכל כדי להעביר חוק פטור, גם אם זה יהיה כרוך בהחלפת הרמטכ”ל, ראש אכ”א וכל מי שיעמוד בדרכו. מנגד, הולכת וגוברת ההתנגדות בעם לעיוות החברתי שמלווה אותנו כבר 76 שנים, כשהתחושה היא שקצה נפשו של הציבור מההתנערות של החרדים מהנשיאה בנטל. עיקר ההתנגדות לחוק ניכר בימים אלה בציבור הציונות הדתית, ששילם מחיר דמים כבד מאוד במלחמה.
אילו הדבר תלוי בשרים ובחברי הכנסת החרדים, קשה להאמין שהם יממשו את איומיהם להפלת ממשלת נתניהו, כיוון שברור להם שמצבם ומצב צאן מרעיתם יוחמר אם תקום כאן ממשלה אחרת. אבל את הרבנים שקובעים לאן מועדות פני המפלגות החרדיות לא מעניינים נתניהו או ממשלתו – העיקר שהחרדים לא יגויסו. הדבר מסבך מאוד את נתניהו ואת ממשלתו המקרטעת, ולכן אנחנו צפויים לראות את ראש הממשלה מפעיל שוב את “הנשק לשעת חירום” המוכר שלו – תרגיל דחייה נוסף של ההצבעה על החוק כדי למשוך זמן.
תקוותו היא שכניסתו המחודשת של טראמפ לבית הלבן תיצור מציאות חדשה באזורנו. מציאות זו עשויה להביא לבריתות ולהסכמים שיכללו גם את סעודיה ולגיבוש קואליציה נגד איראן. אם כך יקרה, צפויים באזור שינויים מדיניים, ביטחוניים וכלכליים משמעותיים, שידחקו הצידה את חוק הגיוס, שייעשה שולי, ואף את נושא ועדת החקירה הממלכתית לטבח 7 באוקטובר.
לצד התקווה הזו של נתניהו ואנשיו, שעושים הכל כדי להעביר את חוק ההשתמטות של החרדים, נראה שהחוק כבר הפך לפצצת זמן מתקתקת מעל ראשה של הממשלה הכושלת הזו, פצצה שבהחלט עשויה להפיל את הממשלה.