אז זהו, שלפי הדיווחים זה כן יקרה. וזה יקרה בגלל ממשלת ישראל, שדחתה את האפשרות לצאת מהמלחמה עם הישגים אסטרטגיים עצומים.
שנית – חבורת גדעון סער ערקה לקואליציה, והפחיתה את כוח הסחיטה של הימין הקיצוני, המעדיף כיבוש והתנחלות בעזה. בעיקר נקנה עוד זמן, בתקווה למסמס את זיכרון מחדל השבעה באוקטובר.
במילים אחרות, העסקה נדחתה בחצי שנה ויותר – בעלות של חייהם של עשרות חטופים, כמה מאות חיילים ואלפי פלסטינים - כדי שנתניהו ישרוד בכיסא. נתניהו כנראה יטען שהישגיה של ישראל בסתיו - מיטוט חיזבאללה בלבנון ונפילת משטר אסד בסוריה – שינו את המשחק, ויש ציפיות שטראמפ עשוי לתגמל את ישראל לשביעות רצון הפנאטים שלה, למשל בענייני התנחלויות בגדה. גם הרג סנוואר בספטמבר לא הזיק.
יש מי שישתכנע מכל גזלייט ביביסטי – ויש מי שיבין את עוצמת ההחמצה. הרי ביידן מפציר בנתניהו כבר שנה לקבל חבילה מורחבת ליום שאחרי חמאס, שתכלול נורמליזציה עם סעודיה בתמורה להחזרת הרשות הפלסטינית לעזה והסכמה לחידוש השיחות על מדינה פלסטינית. ממשל ביידן חזה יצירת ברית אסטרטגית בראשות ארה"ב, הכוללת את ישראל והמדינות הסוניות נגד איראן. חזון אחרית הימים.
נתניהו מעדיף לקבל את תנאי החמאס כי הימין לא סובל את הרשות הפלסטינית, שתקועה כמו עצם בגרון הסיפוח. לכן שופרות הממשלה מגיעים לכל פאנל חמושים במסר שלפיו הרשות הפלסטינית היא "גרועה בדיוק" כמו החמאס - ארגון ג'יהאדיסטי המסור להשמדת ישראל ולרצח יהודים.
ההחלטה להשאיר את החמאס בשלטון בעזה מטרידה מאוד. למרות ההרס שגרם, חמאס ייצא מהסכסוך הזה עם מה שייראה לרבים, ביקום הפלסטיני המעוות, כהישג גדול. זה יכול היה להיות אחרת.
האם הממשלה תיפול? אולי - ואולי לא. בהחלט ייתכן שאת הפיגוע המתגלגל הזה, הנקרא ממשלת נתניהו, ניאלץ לספוג עד סוף 2026. אז הבוחרים יידרשו להחליט אם הם באמת חפצים בהתאבדות לאומית על מלא.
התרעות פיקוד העורף