המונח "עסקה" מוזיל ומקטין את תוכנה. זה הסכם להחזרת חטופים, לא עסקה. עוד לא הגענו למציאות שלפיה אנחנו סוחרים בבני אדם, נכון לעכשיו, אני מקווה כך. גם אין ניצחון מוחלט, גם לא יהיה. על נוקאאוט או כניעה במגבת לבנה בזירה לא מדברים ומבטיחים לפני, אלא רק אחרי שזה קורה.

גם ניצחון, בכל רמה שהיא, הוא מושג שעדיין לא ברור. כל החטופים, אבל כולם, צריכים לחזור הביתה, כדי שנדבר על ניצחון כלשהו. אם יהיו חטופים שמקום קבורתם לא נודע, זה לא יהיה ניצחון, זו תהיה הפקרה ובעיקר הפקרות.

טוב לנו שדונלד, הנכד של פרידריך הגרמני, קיבל החלטה וכפה עלינו לשבת לשולחן המו"מ. תמיד טוב להתפכח כמה שיותר מהר, להקיץ מהזיות ולהכיר במציאות. את דונלד מעניין דונלד ואיך ההיסטוריה תראה את המורשת שלו. מה שעוד מעניין אותו זה פרס נובל לשלום. הוא לא חי טוב עם הנובל של ברק אובמה, אז המסר לישראל, חמאס, איראן, רוסיה ואוקראינה מאוד ברור. הוא מעוניין להגיע לשטוקהולם בריא ועומד על רגליו, לא מתנייע על כיסא גלגלים, חמוש בזונדה ומלווה בידי אח סיעודי. דונלד יודע בגיל 78 שכל יום שהוא מקיץ בריא ופעיל, זה בונוס.

דונלד טראמפ (צילום: שאטרסטוק)
דונלד טראמפ (צילום: שאטרסטוק)

אז לפי מסד הנתונים הזה הוא פועל. דווקא המאכערים באשפה 14 היו הראשונים להתפכח. דונלד לא אוהב מלחמות, תם הטקס. הוא יפעיל את כל עוצמתה של אמריקע כדי למנוע שוב התלקחות בעזה. לכל השטויות של לבלריו, שלפיהן אם חמאס יפר את הסיכומים, הוא יאפשר לישראל לפלוש לעזה במהירות שיא, אין כיסוי מציאותי. עם פלישות אין נובל, כן?

ולנו יש פיתהמר בן גביר וסמוצ'קנע גרנד-מייזר, שמקשקשים שאין להם שום בעיה להתאבד פוליטית ולפרוש מגועליציית האפסים. מה הם יעשו בלי אגם הדרעק ועוצמות התפקידים שלהם? יהפכו ליועצים אסטרטגיים? יפנו לפרקטיקה כפינגווינים? הם רואים את הקאמבק של דונלד, אחרי ארבע שנים בחוץ, וחושבים שגם הם יכולים. אבל הם יודעים את התשובה: הם לא יכולים. כל מנהיג שיהיה פה, גם אחרי ביבי, וינהיג את הימין, לא יתעסק עם הסחורה המשיחית, כי בלתי אפשרי לעבוד עם זה. בכל מצוקה פיתהמר וסמוצ'קנע רצים להתייעץ עם הבאבא-בובות, שיביאו להם סעד מאלוקים.

אז זה מה שיש. ההסכם לא עושה לנו טוב, ההפך הוא הנכון, הוא גורם לכולם להתקפי חרדה. כולם יחזרו? חמאס ישחק בנו? מה גורל החטופים שמוגדרים כחיים? האם כל החיים באמת בחיים?

זו תהיה תקופה מורטת עצבים. גם השכול העצום מהמלחמה הזאת, גם הציפייה לשחרור החטופים, זה עומס רגשי עצום, כמובן בעיקר למשפחות. לכן צריך לחכות קצת עם האלימות באגם הדרעק, יהיה גם לזה זמן, אחרי כל השלבים בהסכם.

חובה עלינו, על כולנו, לתת זמן לזמן. אירוע כזה עוד לא היה לנו. פגישה עם חטופים אחרי 15 חודשי שבי ואף יותר תהיה מציאות קשה גם בלי הפוליטיקה דרעק.

איתמר בן גביר, בצלאל סמוטריץ' (צילום: פלאש 90)
איתמר בן גביר, בצלאל סמוטריץ' (צילום: פלאש 90)

המושג "ערבויות" של המדינות המתווכות הוא מבוא להונאה, שלא יעמוד במבחן המציאות. זה מזכיר סצינה מ"הסנדק", שבה מייקל יוצא לגלות בקורליאונה אחרי שסיכל שוטר מושחת. וכמובן שיש "ערבויות" לביטחונו. אבל אחרי שנישא לאנטוניה היפה, "הערבים" בוגדים בו, ממלכדים את מכוניתו ואנטוניה עולה בסערה השמיימה, ומייקל נתקע עם קייט, שתדכא אותו עד מותו.

זה המשקל של המושג הטיפשי הזה. מה תעשינה הערבויות אם וכאשר חמאס, או כל כנופיה רצחנית אחרת ברצועת עזה, תפר את ההסכם מתישהו? למשל במעבר רפיח, או ניסיון לפיגוע רצחני? הן תשלחנה כוחות שישתלטו על מעבר רפיח או יפרקו שכונה ברצועה? ממש לא, כי הן נגד שפיכות דמים. וגרוע יותר - הן לא יאשרו לישראל להשתלט על האירוע, ויצהירו שחייבים לחזור למו"מ, כדי ליישר את הכנופיה. במילים של הצהרות כולם חזקים, בתכלס הרבה פחות, ממש הרבה.

במקביל לאירוע המכונן של שחרור החטופים, אמור יצחק עמית להתמנות לנשיא בית המשפט העליון. עד לא מזמן תמכתי באלוהות של שופטי בית המשפט העליון, אבל המוסד הזה רקוב, לדעתי, מפוליטיקה-דרעק ואינטרסים אישיים מצחינים. במקרה של השופט עמית, האמירה "לא ידעתי" מה קורה עם החנויות בדרום תל אביב אינה מספקת. כשופט וכנשיא בית המשפט, אתה חייב לדעת הכל על עניינים הנוגעים לרכושך, גם העברת אפוטרופסות לאחיך, ולדווח לגורמים המתאימים על כל ההתנהלות.

הכל נראה יפה ומזמין, כל עוד לא נתפסת, זה הרי שם המשחק. אבל כאשר נתפסת ויש דופי בהתנהלותך, אתה הולך הביתה לפרקטיקה פרטית, או לפרישה כוללת. זו הייתה הציפייה שלי מהשופט עמית, אחרי חשיפת האירוע ב-ynet. עכשיו אנחנו בשלב התירוצים. נכון שמכונת הרעל עבדה קשה כדי לסכל את מינויו של עמית, עד למציאת החומרים שמטילים דופי בהתנהלותו. אבל במעמדו, הוא היה חייב לדעת שיום כזה יגיע.

כל שיטות המינויים בארץ לקויות מריקבון. לכל מינוי בכיר חייב להיעשות שימוע מקדים. לא באגם הדרעק חס וחלילה, אלא בידי מומחים לאתיקה שהם בלתי תלויים, או לפחות מוכרים ככאלה. גם לשופטים, שרים ומנהלים בכירים. המומחים חייבים להיות פנסיונרים, כדי להקטין את התלות בדרג הממנה. יצחק עמית לא ראוי, לנוכח הפרסומים, לעמוד בראש הרשות השופטת. כל פסיקה שלו תתקבל בספקנות בציבור. אז עוד לא מאוחר לומר לציבור: מיציתי, פסיק, תודה, נקודה. ופשוט ללכת הביתה.

השופט יצחק עמית (צילום: חיים גולדברג פלאש 90)
השופט יצחק עמית (צילום: חיים גולדברג פלאש 90)

המצב הבלתי נסבל ונתפס שלפיו דיירי אגם הדרעק משתמשים בחסינות, הוא כאוטי. טלי גוטליב לא מוכנה להיחקר, מאי גולן מגדירה תאונת דרכים שבה הייתה מעורבת לפני ארבע שנים, כרדיפה פוליטית. מירי "המחוננת" רגב נלחמת נגד תפיסת מסמכים בלשכתה בחקירה. דוד ביטן מנהל משפט פלילי בעבירות חמורות, אבל עדיין מכהן כיו"ר ועדת הכלכלה. והשחיתות מחלחלת גם למטה. רונאל פישר ורות דוד נאשמים במשפט פלילי כבר כעשר שנים. עד המדינה במשפט, רפ"ק בלהב 433, כבר הספיק לרצות עונש מאסר של ארבע שנים. הוא כבר משוחרר כשלוש שנים. מה קורה פה? מי מנהל את העסק? מי פוחד מהנאשמים? מתי קוברים את התיק? עוד מעט קט נדע, תנו זמן לזמן.

גם השבוע מצאתי קצת פירות יבשים ועבשים לסופ"ש. מאמש־מאמש מגדנות, שמראים לנו באיזו ביצה סרוחה אנחנו חיים.

חלק משעות היממה אני מקדיש לסקירה של הצעות עבודה של רשויות שונות. זה חומר אש, באמת יופי של סחורה. והנה נתקלתי במודעה של מועצה מקומית אזור שמחפשת מפקח/ת בכיר/ה לתכנון ובנייה. נראה תמים, עד שבודקים את הדרישות. בתחום ההשכלה נדרש תואר אקדמי אחד או יותר בתחומי הנדסה אזרחית, אדריכלות, משפטים, גיאוגרפיה, לימודי הסביבה ועוד. לחלופין אפשר גם להציג תעודת הסמכה לרבנות, או אישור לימודים בכויילל. ניסיון מקצועי לא נדרש, ניסיון ניהולי לא נדרש.

מאחר שאני מעיין קצת בתלמוד הבבלי שלומדים האברכים, לא מצאתי חומר לימוד על תכנון ובנייה. כן מצאתי דיונים מפולפלים על משכב זכר ומשכב בהמה, תחומים שלא נמצא בפיקוח ותכנון בנייה. המודעה הזאת אומנם ישנה, אבל נתנה לי להרגיש טוב, כי תחום הבנייה מתנהל כאן יופי.

אורית סטרוק, חברה בקיבינימט הביטחוני-מדיני, בריאיון לקול ברמה: "טראמפ לא רוצה עסקה נוראה כזו, שמונחת על השולחן ותירשם על שמו. חיילים רבים ישלמו בחייהם, מה שאנחנו רואים עכשיו זה כאין וכאפס. כל המאמץ לנקות את הרצועה ילך לאבדון. עסקה כזו היא ניצחון ברור ופרס לטרור".

כן, בטח. התברר שטראמפ לא בדיוק סופר את הגחמות של הגברת סטרוק, והוא דווקא כן לחץ על העסקה הנוראה לתפיסתה של הגברת. היקיצה מהחלום הפכה לסיוט, כי עוד התנחלות והקמת מאחז ע"ש רחב הזונה שמענגת בתרי זוזים כבר לא תהיה, לפחות עד הכיבוש הבא של רצועת עזה. בנתון אחד אני מסכים עם סטרוק, גם המבצע/סבב/מלחמה יתבטאו בהרבה דם ישראלי.

לא ידוע מי התעורר במשפחת סילמן, עידית או שמוליק בעלה. אני חושב ששמוליק, אבל ייתכן שזה רק אני. בכל מקרה, המשפחה מצאה בנטישתו של עידן רול את יש עתיד כהזדמנות פז לעסוק בבגידה, ולנקות את הגברת לקראת הפריימריז. "אני מבינה שלפיד מכנה כעת את עידן רול כגנב קולות. כשלפיד רקח קומבינה פוליטית עם בנט, וגנב קולות של מפלגה שלמה שהתחייבה לבוחריה בכתב שהיא רק ימין, כדי להקים ממשלה עם השמאל והערבים, זה היה בעיניו ראוי. אבל עידן רול שעושה בחירה ערכית, זה בעיניו פסול".

אהבתי את השימוש בבחירה ערכית כסיבה לבגידה בבוחרים. אין כאן שום ערך, זולת בגידה ושימוש באומנות האתנן. כולנו זוכרים את השאלה במדרגות אגם הדרעק: "איך הייתי?". ובכן היית כמו אורלי לוי-אבקסיס, ואני מקווה שתסיימי את הקריירה הפוליטית כמוה. אגב, עידית, את ועידן רול פשוט כלום ושום דבר באגם הדרעק, סתם תופסים נפח, ללא מעמד וללא מהות. אני מקווה שתתפיידו בעגלא ובזמן קריב.

ח''כ עידן רול (צילום: מרק ישראל סלם)
ח''כ עידן רול (צילום: מרק ישראל סלם)

חוק פלדשטיין של שמחה רוטמן אושר בוועדת שרים לחקיקה. כאשר יאושר במליאת אגם הדרעק, הוא יהפוך לאסון. כל חייל או חיילת שיחשבו שמפקדם - נגיד רס"ן שהוא ראש מדור, או מג"ד ביו"ש - פועל בניגוד לאמונתם הדתית/רוחנית/אתית, או נטייתם המינית, או משום שבן/בת הזוג אכזבו אותם גם סתם בגלל אינטרס לקידום, יעבירו חומר מסווג לטיפוסים כמו יונתן אוריך, או לחברים בקיבינימט הביטחוני. ברור שלא יעבירו לאבי האומה, כי הוא אף פעם לא ידע־יודע־יידע. מצפה לנו תקופה נפלאה של חופש מידע מסווג, גם אם יגיע מתקשורת זרה.

בערוץ 7 פורסם כי ראש השב"כ, רונן בר, ביטל מפגש מתוכנן עם רבנים לאחר שהובהר לו כי יש להם שאלות קשות, כולל התנגדות לעסקת החטופים. לא ברור לי מדוע הוא הסכים בכלל להיפגש עם רבנים. זה יהיה עכשיו בנוהל? ראש שב"כ ייפגש גם עם מועצת הפרחים, מועצת הירקות והפירות, מועצת הלול והביצים, ארגון הסוחרים הקטנים, איגוד הפאנצ'ר־מאכערים ועוד, כדי לשמוע השגות על עסקת החטופים?

מה קורה פה? לכל באבא־בובה שיש לו השגות, מארגנים פגישה עם ראש השב"כ? את מי מעניינת עמדת הרבנים? שיעסקו בתורה, על העיסוק הזה עושקים את כספי הציבור. עמדתם לא מעניינת גם חרגול.

אליהו רביבו, דייר זניח באגם הדרעק, צרח על יהודה כהן, אביו של נמרוד שחטוף בעזה: "תמשיך את דברי הבלע שלך. אתה מכניס את הבן שלך לעוד הרבה שנים למרתפי חמאס־דאע"ש".

רביבו כעס על האב, שהאשים את הממשלה בהזנחת החטופים בעזה. זה ממש יופי של אירוע שדייר באגם הדרעק מתחפש לגנגסטר־צעצוע, ומאיים על אב שבסך הכל דורש דרישה לגיטימית מממשלה שמפקירה את בנו.

חה״כ אליהו רביבו (צילום: דוברות הכנסת)
חה״כ אליהו רביבו (צילום: דוברות הכנסת)

גלעד קריב מאגם הדרעק קורא לחבריו באופוזיציה: "התגובה של השופט יצחק עמית מניחה את הדעת ומסבירה היטב את העניין. אני קורא לכל חבריי וחברותיי באופוזיציה, לא להתבלבל בעניין הזה". בסדר, האופוזיציה והגועליציה, שתיהן ביחד וכל אחת לחוד, אינן מעניינות אותי. השופט עמית חייב לפרוש, עכשיו, הרגע, גם אם התירוצים שלו מניחים את דעתו של קריב.

ניסים ואטורי, סוג של פלא אנושי שנע בינינו, מסביר את האג'נדה שלו בריאיון לקול ברמה: "צריך לשחרר את החטופים, ואז לחסל את המחבלים שישוחררו בעסקה. המלחמה בעזה לא תסתיים". זה דיבור של גיבור, אין ספק כלל, חבל שהוא לא מתכתב עם המציאות. אבל זה הרגל אצלו.

חברת ארקיע מספרת לנו סיפור יפה על מחיר של 1,199 דולר לכרטיס טיסה לניו יורק. אבל אם בודקים קצת, זה רק ה־ח־ל מ־1,199 דולר לכרטיס, אז לא ברור לי המחיר הסופי. יפה שיש אלטרנטיבה לעושק של אל-על, שטיסותיה ליעד בתפוסה מלאה במחירים מופקעים לחודשיים הבאים, גם פי שלושה מארקיע. צריך רק להמתין קצת לשובן של החברות הזרות, כדי להתחיל ליהנות מהנקמה במוביל הלאומי שלנו, שבמשך 15 חודשים עושק את הציבור בארץ. רק שלא נשכח את העושק בשנים הקרובות, וננצל כל הזדמנות לטוס, לכל יעד, בחברה שאינה ישראלית. נקמה בפריץ זה ערך, תחשבו על זה.

מוישה גפני, הקופאי של השטייטל שלנו, כעס על יצחק גולדקנופף בישיבת הסיעה. "אל תדבר בשמנו על יישוב מיליון איש ביהודה ושומרון. זאת לא עמדת המפלגה". גפני צודק. מה פתאום יו"ש? עוד ידרשו מהאברכים הענוגים להתגייס לכיתות כוננות, רחמנא ליצלן. הוא רוצה שהאברכים יתיישבו במקומות שנוחים להם, במסגרת דיור למשתמט. אסור לשכוח שהחניוקים הם ימין מלא־מלא־מלא, כפי שטוען אבי האומה.

אז אין לנו גיוס חרדים. הכל פארש, רמייה ומבוא להונאת הציבור הדתי-לאומי והחילוני. אם הלבלר, המומחה למנגנונים, ישראל כ"ץ מקשקש על 7,000 אברכים רכים וענוגים שיתגייסו בעוד שבע שנים בגיל 18, הוא משחק על זמן. יחתנו אותם בגיל הזה. בגיל 20 הם יהיו אבות לשני ילדים, עם עלות שכר של מ"פ בגולני. אז על חצי מהכמות יוותרו, כי אין מה לעשות בהם, והחצי השני ישתלב ברבנות הצבאית, שבשבע השנים הבאות עלולה לגדול לסד"כ של אוגדה.

משה גפני מיהדות התורה (צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90)
משה גפני מיהדות התורה (צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90)

נכון להיום, יש באוכלוסייה החרדית לפחות 70־60 אלף מלש"ב בגילי 26־18, שמתבטלים בישיבות או עובדים קצת בשוורצע־געלט, בלי שאף אחד יידע. בכל זאת, רחמונ'ס, חייבים להביא אוכל הביתה, ויש הרבה פיות להאכיל אז מרמים אותנו, עם חוק שהוא כלום. יצחק שמיר אמר באוקטובר 2000: "הים אותו ים, הערבים אותם ערבים ונתניהו אותו נתניהו. לא הייתי רוצה שהוא יחזור להיות ראש ממשלה". שמיר כנראה התבייש להוסיף לאמירה: "והחרדים אותם חרדים".

מתברר שיש חברים בקיבינימט הביטחוני שכועסים על כך שהם ממודרים מפרטים בעסקה להשבת החטופים. הם אפילו כועסים שתדרכו עיתונאים, ואותם לא. יופי שהם כועסים, יופי שהם ממודרים. מי שצריך לדעת יודע, ומי שלא יודע הוא לא מספיק חשוב. הוא רק סוג של בובה בקיבינימט, שיושב/ת שם בגלל הדיל הגועליציוני, לא בגלל סט של כישורים שהביא איתו לקיבינימט. את אריה דרעי, שהוא לא חבר בקיבינימט הביטחוני, לא ממדרים. גם לא את המאכערים ברדוגו, מגל ו־ע' סגל.

אריה דרעי (צילום: אריה לייב אברמס, פלאש 90)
אריה דרעי (צילום: אריה לייב אברמס, פלאש 90)

נ.ב. הגיע הזמן שהרמטכ"ל הרצי הלוי וראש השב"כ רונן בר ישלימו את המשימה של החזרת החטופים, ויפרשו מתפקידם. הם לא דיירים באגם הדרעק, הם כבר הודיעו שהם אחראים לביזיון ב־7 באוקטובר, ויסיקו מסקנות אישיות. הם כשלו, הם לא צריכים לעמוד לדין, אבל הם חייבים ללכת הביתה, כי על ביזיון פיקודי, התנהלות לקויה וקבלת החלטות שגויה, משלמים מחיר.

בגלל הטעויות הקריטיות שלהם נרצחו אזרחים ונפלו מפקדים ולוחמים, שוטרים ואנשי שב"כ. בכל יום שחולף, הציבור מאבד אמון במערכת הביטחון, שמטפחת מאפיינים של דיירי אגם הדרעק, שבורחים מאחריות ואינם פועלים בהתאם. תפרשו, תנוחו מהעומס העצום, ותתחילו להתכונן לוועדת החקירה, כל ועדה שתקום.

המלחמה של אחרי המלחמה עוד לא התחילה. זו תהיה מלחמה של הדרג הפוליטי להשמדת הדרג הביטחוני והצבאי של 06:29 בשבעה באוקטובר.

עם כל הניסיון והידע בלחימה, במלחמה הזאת הדרג הפוליטי ינצח. דיירי אגם הדרעק, מכונת הרעל המטונפת, המאכערים, משקרים כמו שהם נושמים. כל הגנרלים לא יגיעו לדרגת האומנות בשקרים ובספינים, שכל דייר באגם הדרעק יכול לבצע אחרי חודשיים בקדנציה.

יאללה, להודיע על תאריך פרישה, להזדכות ולהתחיל להתכונן. אני מקווה שלמלחמה על כבודם המקצועי הם יתכוננו טוב יותר, לעומת המוכנות של המערכת בשבעה באוקטובר.

אני מייחל ליום שבו הרצי הלוי ורונן בר יספרו לציבור את כל מה שהם יודעים - אבל ה-כ-ל - את כל האמת על ההתנהלות המחפירה והמבזה של הדרג המדיני, שזה רק ראש הממשלה בנימין נתניהו, בקבלת ההחלטות אחרי 7 באוקטובר. על ניהול המלחמה, על הפקרת החטופים. לא רק כדי שהציבור יידע, בעיקר כדי שהמשפחות של כ־1,900 קורבנות, אזרחים ואנשי מערכת הביטחון יידעו את האמת. זו זכותם לדעת מה באמת קרה ב-15 החודשים הארורים האלה. ויפה שעה אחת קודם.